לנארט סקוגלאנד, שנודע בקרב אוהדי הכדורגל השבדיים כ'נאקא' או "קלח התירס המתנפנף", על שום שערו הצהבהב, היה הכוכב של שבדיה בשני טורנירים בשנות ה-50'. בתחילה, ב-1950, כחלוץ צעיר ומבטיח, ולאחר מכן, בטורניר אותו אירחה שבדיה ב-1958, כשחקן כנף שמאלית וכאחד מוותיקי הסגל.
הפריצה שלו ככדורגלן החלה בגיל 19, עת שיחק בהאמרבי מהליגה השלישית בשבדיה, עד שב-א.א.ק שטוקהולם שמו עליו עין והקפיצו אותו כיתה. קצת יותר משנה לאחר מכן השאיר "נאקא" בן ה-20 את חותמו בגביע העולמי של 1950 בברזיל, כששיתף פעולה בצורה מצוינת עם קארל-אריק פאלמר בחוד הנבחרת ושבדיה סיימה במקום השלישי.
לאחר המונדיאל עבר סקוגלאנד לאינטר מילאנו האיטלקית, עימה זכה בשני תארי אליפות. השליטה יוצאת הדופן שלו בכדור, רגל שמאל המצוינת ויכולת המסירה הנפלאה שלו, הפכו אותו לנערץ על ידי האוהדים השבדיים והמילאנזיים כאחד. עם זאת, לסגל שהתחרה במוקדמות למונדיאל 1954 לא זומן סקוגלאנד הגולה, והשבדים, עם או בלי קשר, לא הגיעו לטורניר הגמר. עברו ארבע שנים, שבדיה כאמור, אירחה את הטורניר, וסקוגלאנד, שהוחזר לסגל, שותף בכל המשחקים, כשאת השער היחידי שלו הוא מבקיע בניצחון הגדול בחצי הגמר על גרמניה 1:3. בגמר, מול ברזיל וילד הפלא בן ה-17 שלה, כבר ניגנו נאקא ושבדיה רק כינור שני.
לאחר 9 עונות נפלאות עזב סקוגלאנד את אינטר כדי לשחק בסמפדוריה ופלרמו, לפני שב-1964 חזר הביתה לשבדיה לסיבוב שני בקבוצתו נעוריו, האמרבי. בעונתו הראשונה העלה את הקבוצה הקטנה לליגה הבכירה בשבדיה וכעבור שנתיים תלה את הנעליים.