באירלנד, פול מגראת' הוא אגדה חיה. כדורגלן שזכה, אולי יותר מכל ספורטאי אירי אחר, לתהודה תקשורתית וציבורית, במסגרתה הצמידו לו המפליגים בשבחים את הכינוי (היומרני משהו) "אלוהים". מגראת', בלם בתפקודו על המגרש, היה תופעת טבע בעולם הכדורגל - שחקן, שבגלל בעיה כרונית בברך, בגללה עבר שמונה ניתוחים, כמעט ולא התאמן לאורך כל הקריירה שלו, אך הניסיון, הנחישות ובעיקר - יכולת קריאת המשחק שלו, פיצו בגדול על חוסר המהירות ובעיות הכשירות שלו. "אלוהים", על פי כמה וכמה פרשנים אירים, לא היה צריך לרוץ בכדי לתקל שחקנים, מאחר ובעזרת היכולת ה"על טיבעית" שלו, הוא פשוט ידע לצפות לאן יגיע הכדור ולהיות שם ראשון.
הילד/נער פול, שנולד בלונדון ב-1959, בילה את 16 השנים הראשונות של חייו בבתי יתומים. את הקריירה שלו ככדורגלן הוא התחיל בקבוצת דלקי יונייטד לפני שהצטרף לקבוצת סיינט פטריק. הוא זכה בתואר הכדורגלן הצעיר של העונה בשנת 1982 ולאחר עונה השלים את מסלול ההתקדמות הטבעי, כשהצטרף למנצ'סטר יונייטד. על המגרש, השתלב מגארת' בצורה מרשימה לצד הכוכבים של היונייטד (לא בתקופה הטובה ביותר של המועדון) וזכה איתם בגביע האנגלי ב-1985, אך מחוץ למגרש, כמו שחקנים בריטים לא מעטים לפניו, הוא בחר בבקבוק כדי להתגבר על הלחץ של חיי הכדורגל המקצועניים.
עם המעבר ליונייטד קנה לעצמו מגראת' מקום גם בסגל הנבחרת, אבל רק לאחר שג'קי צ'רלטון התמנה כמאמן, הוא הפך למנהיג ההגנה ולשחקן מפתח בנבחרת. עם מגראת', העפילה אירלנד לאליפות אירופה ב-1988 וב-1990, בפעם הראשונה בתולדותיה, גם למונדיאל, שם נעצרה רק בשלב רבע הגמר על ידי איטליה. האירים, נבחרת שמעולם לא התברכה בעודף כישרון וברק, נסמכה בטורניר בעיקר על מלחמה ומשחק הגנה מתואם. ב-1994, עדיין עם מגראת' במרכז ההגנה, העפילה אירלנד בפעם השניה ברציפות לטורניר הגמר, אך הפעם נפרדה מהטורניר כבר בשלב השני.
בעיית השתיה של מגארת', שגרמה לו בשני מקרים שונים להחמיץ משחק במדי הנבחרת, הטרידה את מנצ'סטר יונייטד, שבמסגרת ניקוי האורוות שערך בה אלכס פרגוסון בסוף שנות ה-80, העבירה אותו ב-1989 לאסטון וילה. במשך כמה עונות הנהיג מגראת' את ההגנה של הוילה בהצלחה לא מבוטלת וב-1993 נבחר לשחקן השנה באירלנד במשאל הכדורגלנים המסורתי. בעונת 95/96, כבד ואיטי מתמיד, הוא בילה בעיקר על הספסל של וילה ובסוף העונה המשיך בנתיב הדעיכה המקובל, עם מעבר לקבוצה האפורה של דרבי.