זביגנייב "זיבי" בונייק, שנולד בבידגוסץ', הוא אחד השחקנים הגדולים שצמחו במזרח אירופה. הוא החל את הקריירה בקבוצת זוויצ'ה בעיר הולדתו, ממנה עבר לאחד המועדונים המובילים בפולין, ווידזו לודג'. כבר ב-1978, כשהוא בן 22 בלבד, נכלל בונייק בסגל הנבחרת הפולנית לגביע העולמי בארגנטינה, והרשים רבים בזכות הכושר הגופני שלו, הנוכחות ברחבה ויכולת ההתמדה על המגרש. פולין העפילה לשלב השני של הטורניר, שם הודחה לאחר הפסדים לברזיל וארגנטינה, שזכתה בגביע.
ארבע שנים אחר כך, בספרד, העמידה פולין קבוצה בשלה יותר, ובונייק, שכבר היה הכוכב הבלתי מעורער, הציג יכולת מצוינת והוביל את נבחרתו לזכיה במקום השלישי, אחרי איטליה וגרמניה. בשלב השני נתן בונייק הצגה שנחשבת על ידי רבים למשחק הטוב בקריירה שלו ואחד הגדולים של חלוץ במונדיאל, עם שלושער יפהפה לרשת בלגיה. לרוע מזלו הוא הושעה ממשחק חצי הגמר נגד איטליה, אך חזר בהופעה מצוינת במשחק מול צרפת על המקום השלישי. בסיכומי המונדיאל, נבחר זיבי (כינויו האמיתי), לנבחרת המונדיאל על ידי מרבית עיתוני הספורט בעולם.
מייד לאחר המונדיאל הצטרף בונייק למישל פלטיני הצרפתי ולכוכב המונדיאל, פאולו רוסי האיטלקי, כשחתם ביובנטוס. עם השלישיה הקטלנית הזאת בחוד, זכתה יובה זכתה באליפות, בגביע האיטלקי, בגביע המחזיקות ובסופר קאפ האירופי בשנת 1984, ובגביע אירופה לאלופות ב-1985 (בגמר מול ליברפול שזכור כ"אסון הייזל"), והכל בפרק זמן של שלוש עונות. הנשיא אגנלי כינה את בונייק "בלו די נוטה" (מלך הלילה), כיוון שנראה היה שבמשחקים ששוחקו בשעות הערב, הוא הציג את היכולת הטובה ביותר שלו.
שנה לפני הגביע העולמי ב-1986, עבר זיבי לרומא, שם זכה פעם נוספת בגביע האיטלקי. בטורניר במקסיקו לא התקרבה פולין ליכולת שהציגה ב-82 או 74. היא אמנם עלתה לשלב השני, אך הובסה שם על ידי ברזיל והודחה.
היום עובד זביגנייו בונייק כפרשן כדורגל בערוץ טלויזיה פולני. ולמי שזה לא נראה - זיבי.