ביוגרפיה

כבר בהופעת הבכורה הבינלאומית שלו, באוקטובר 1984 מול וויילס, מצא את הרשת, חודשים ספורים לאחר שספרד סיימה שניה באליפות אירופה. לקראת מכסיקו 1986 הוא הפך לשחקן מרכזי בהרכב וספרד נראתה כמתמודדת רצינית על התואר. הם עברו די בקלות את השלב הראשון ופגשו את דנמרק בסיבוב השני בשחזור של משחק חצי הגמר מיורו 84'.

דנמרק, שהציגה את היכולת הכי מרשימה בטורניר בשלב הראשון, הגיעה כפייבוריטית, אבל היום היה שייך לאיש אחד - אמיליו בוטרגניו. העיט הפגין את מה שנחשב למשחקו הגדול ביותר אי פעם, כשהפך לשחקן הראשון מאז אוסביו ב-1966 להבקיע ארבעה שערים במשחק אחד, והוביל את ספרד לנצחון ענק - 1:5.

למרות זאת, התקוות לתואר ספרדי ראשון התנפצו מהר, עם הפסד לבלגיה בפנדלים ברבע הגמר, כשבוטרגניו מסיים את הטורניר במקום השני בטבלת מלך השערים עם 5 כיבושים.

ארבע שנים מאוחר יותר, באיטליה, לא הצליח העיט, ששימש גם כקפטן, לשחזר את ההצלחה. הוא לא כבש אף שער בארבעת המשחקים בהם שיחק וספרד ארזה את המזוודות כבר בסיבוב השני.

היה זה הטורניר האחרון בו שיחק במדי ספרד. ברמה הקבוצתית נחל בוטרגניו הצלחה רבה יותר וזכה בחמש אליפויות רצופות עם ריאל מדריד בחצי השני של שנות השמונים. הוא עזב את ריאל ב-1995 לשנתיים בכדורגל המכסיקני לאחריהם קיפל את הכנפיים ותלה את הנעליים.