חואן אלברטו צ'יאפינו, שלא היה שחקן גדול במיוחד מבחינה פיסית ענה לכל אלו שחשבו שהוא ייכשל מול שחקני ההגנה הקשוחים בכדורגל העולמי כשהפך לאחד החלוצים הטובים ביותר במונדיאל ב-1950. צ'יאפינו נולד במונטבידאו ב-1925, הצטרף לקבוצת הנוער של פניירול בגיל 17 ושנה מאוחר יותר כבר שיחק בבבוגרים. בגיל 19, כבר היה שחקן בנבחרת אורגוואי בקופה אמריקה.
בגביע העולם 1950 הוא מוקם במקום השני בטבלת מלך השערים עם 5 שערים, כולל שער משווה נגד ברזיל במשחק הגמר, שהוביל את אורגוואי לניצחון. ארבע שנים מאוחר יותר הוא נפצע במשחק חצי הגמר נגד הונגריה ואורגוואי הפסידה. AC מילאן שילמה סכום שיא של 72000 פאונד עבורו מיד לאחר הטורניר ב-1954. לאחר שישה חודשים הוא שיחק את המשחק הראשון באיטליה, והוביל את קבוצתו לשלוש אליפויות ולגמר גביע אירופה ב-1958.
בגיל 33, עבר צ'יאפינו לקבוצת רומא שם בילה במשך 2 עונות לפני שפרש ב-1962. ב-1976 אחרי כמעט 15 שנים מחוץ למשחק הכדורגל, התמנה למאמן פניירול ואף אימן למשך תקופה קצרה את נבחרת אורגוואי