ועדת הפנים של הכנסת אישרה היום (שני) לקריאה שנייה ושלישית את תיקון החוק למניעת הסתננות, ברוב של תשעה חברים מול ארבעה. על פי התיקון, ניתן יהיה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופות ממושכות, אף לתקופה של מעבר לשלוש שנים. יושב ראש הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר כי "הצעת החוק מהווה נדבך חשוב ביכולתה של מדינת ישראל להאבק בתופעת ההסתננות החמורה".
גם ח"כ מירי רגב (ליכוד) ברכה על ההחלטה. "זהו חוק חשוב שישמור על ישראל כמדינה יהודית", אמרה. "פליטים - אין, מסתננים - אאוט. החוק הוא המשך להחלטת הממשלה למתן תמהיל פתרונות להתמודדות עם המסתננים, באמצעות גדר, משא ומתן עם מדינות שלישיות להחזרתם, אכיפה נגד מעסיקים על ידי הגדלת הקנסות ואכיפה מוגברת".
היועץ המשפטי של הכנסת, עורך הדין איל ינון, תקף את הצעת החוק בשבוע שעבר ואמר כי ההצעה "חריגה על-פי כל קנה מידה". במהלך דיון על ההצעה, אמר ינון כי "בשל חריגותה של ההצעה, מצאתי לנכון להופיע בפני הוועדה ולהסביר לחברי הכנסת את עיקרי ההסדר המוצע, והקשיים המשפטיים שלדעתי טמונים בו בנוסחו הנוכחי. אין מחלוקת שתופעת ההסתננות מגבולה הדרומי של ישראל, המכונה בפי ראש הממשלה ורבים אחרים 'מכת מדינה', מחייבת טיפול מערכתי מקיף והולם. השאלה, כמובן, מתמקדת באופי הפתרונות המוצעים", הבהיר.
ינון פירט את הבעיות הגלומות בעיניו בהצעת החוק: "עיקרו של ההסדר שהממשלה מציעה הוא בקביעת הוראת שעה שתוקפה שלוש שנים, לפיה תינתן סמכות לרשויות המדינה להחזיק מסתנן במשמורת לתקופה ארוכה שאינה קצובה במפורש בחוק במסגרת הליך מנהלי, ומבלי שהמסתנן הורשע בדין ונגזר עליו עונש מאסר". הוא הסביר כי "הוראה כזו הינה חריגה ביותר, שכן במדינת ישראל אין כיום אפשרות משפטית להחזיק אדם במשמורת לאורך שנים ולשלול את חירותו, מבלי שהועמד לדין והוכחה אשמתו בהליך שיפוטי, למעט במקרים חריגים המכונים 'מעצרים מנהליים' המוגבלים בזמן, שבהם יש צורך בראיות הנוגעות למסוכנות של אותו אדם ושעליהם יש פיקוח שיפוטי הדוק".