רוב הפונים למירפאות פסיכיאטריות בישראל: גברים רווקים

מתוך הפונים החדשים, מעל מחצית מהגברים הם רווקים ושליש מהנשים הן רווקות. 15,089 מהפונים, המהווים את רוב הפניות, נעו בגילאי 25-44. הפניות המועטות ביותר, 614 במספר, היו של הורים לילדים עד גיל 5.

רובם של הפונים התלוננו על בעיות נפשיות. שאר הפניות הפופולריות נגעו לבעיות התנהגות, בעיות הורה וילד, בעיות בלימודים ובעיות במשפחה. התלונות השכיחות פחות היו בעיות כלכליות ובעיות מיניות.

ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר בבתי חולים פסיכיאטריים הינה של אלו הסובלים מהפרעות רגשיות (אפקטיביות), המהווים 22 אחוזים מקרב המטופלים במחלקות הפסיכיאטריות. 17.5 אחוזים מהמטופלים בבתי החולים סבלו ממחלת השסעת (סכיזופרניה) או מהפרעות אחרות הכוללות הזיות ומחשבות שווא. ההפרעה הנדירה ביותר הינה זו של פיגור שכלי, המהווה 1.3 אחוזים מהמטופלים.

בסוף שנת 2000, ילדים ונוער מהווים 4.4 אחוזים מכלל המאושפזים. שיעור הילדים המאושפזים בישראל קטן פי 8 ביחס לכלל האוכלוסייה. החל משנת 1993 נרשמת מגמת עלייה בשיעור הילדים שהתקבלו לאישפוז, ובשנתיים האחרונות הייתה העלייה ניכרת ביותר. החל משנת 1995 מספר המאושפזים בצו בית המשפט במחלקות הילדים והנוער עלה פי 2.

בהשוואה לשנים קודמות ירד אחוז האישפוזים הכפויים, זאת לאחר מגמת עליה שנמשכה החל משנת 1996. בשנת 2000, 75 אחוזים מהאישפוזים הם בהסכמת החולה, ו-25 אחוזים כפויים. מרבית האישפוזים הכפויים – 70 אחוזים - הם על פי הוראת הפסיכיאטר המחוזי. יחד עם זאת, מספר האישפוזים בצו פסיכיאטר מחוזי ירד, בעוד עלה מספר האישפוזים הפליליים המבוצעים על פי צו שופט. המדובר באלו לגביהם קיים חשש כי עברו עבירה פלילית בהיותם חולים במחלת נפש.

19,260 מהמאושפזים סבלו מהתמכרות לסמים או לאלכוהול. 1,414 מכורים לסמים קשים קיבלו את הסם "מתדון" המסייע בתהליך הגמילה מהרואין. בבתי החולים בישראל עמדו לרשות המכורים 74 מיטות אישפוז לגמילה מסמים ו-30 מיטות אישפוז לגמילה מאלכוהול. בשל המחסור במקומות, המתינו לאישפוז 156 אלכוהוליסטים ו-38 נרקומנים.