משרד הבריאות פרסם היום שורה של עקרונות מתוך דו"ח ועדת שטיינברג שהוקמה במטרה לדון בנושא המתות החסד וגורלם של חולים סופניים. חברי הוועדה קבעו כי המתת חסד אקטיבית אסורה באופן מוחלט, אולם במקרים מסוימים יש להתיר הימנעות מטיפול "מעכב מוות", כהגדרתם.
במקרים כאלו, בהם החולה הסופני סובל מכאבים ואינו מעוניים לעכב עוד את מותו, מתירים חברי הוועדה לרופאים להימנע גם מחיבור החולה למכונת ההנשמה. עוד הוחלט כי אין להרעיב או לייבש חולה למוות, גם כאשר מותר להימנע מטיפול רפואי. לגבי ניתוק חולים סופנים מקוצב לב או מכונת הנשמה נקבע, כי לרופא אסור יהיה לנתקו ממכשירי ההחייאה, אך יחד עם זאת ניתן לחבר חולה חיבור זמני למכונת הנשמה, שתפסיק עבודתה זמן קצר אחר כך במועד שנקבע מראש.
לאחר הפסקת עבודתה יוכלו הרופאים שלא לחברה מחדש. עקרון נוסף חשוב עליו מצביעה הוועדה הוא עקרון השקיפות. על הצוותים הרפואיים ומשפחות החולים תהיה חובה לנהל דיון שקוף ומסודר בהשתתפותו של החולה או נציגי על מנת לדון ברצונו לחיות או למות.
בכך באה למעשה על סיומה עבודה של שנתיים מאז מונתה הוועדה על ידי שר הבריאות דאז שלמה בנזירי. על חברי הוועדה והעומד בראשה הוטל לנסות ולהכריע באחת הדילמות הקשות ביותר איתה מתמודדים הרופאים בארץ ובעולם.
מה היפוקרטס היה אומר על זה?
שבועת הרופאים של היפוקרטס שוללת באופן מוחלט "רצח מתוך רחמים" וכוללת את ההתחייבות "לעולם לא להיענות לבקשה לספק סם ממית או להעלות רעיון בכיוון זה". אולם נשאלת השאלה, האם היפוקרטס היה מודע לטכנולוגיה המודרנית, המאפשרת הארכת חייהם של חולים, גם של הגוססים מביניהם?
במאה העשרים היו הגרמנים הראשונים לבצע המתות חסד. בסוף המאה העשרים, פתרה מערכת הרפואה ההולנדית את בעיית הסבל של חולים חשוכי מרפא, כמו גם את העוול הרפואי והכלכלי של הטיפול בהם, על ידי המתת חסד אקטיבית של אלפי חולים.
פסקי דין של בתי משפט בישראל על שימוש או אי שימוש בטכנולוגיות מאריכות חיים אינם אחידים, וניתן להבחין בהבדלים בין פסיקות של בית המשפט העליון לבין אלו של בתי המשפט המחוזיים. בדיוק בשל כך מינה לפני שנתיים השר שלמה בניזרי את פרופ' אברהם שטיינברג לעמוד בראש ועדה ממשלתית ציבורית ששמה לעצמה למטרה לגבש הצעת חוק בנושא החולה הנוטה למות.
חוק החולה הנוטה למות
לצידו של פרופ' שטיינברג, נוירולוג ילדים בכיר במרכז הרפואי שערי צדק, ישבו בוועדה רופאים, אחיות, עובדות סוציאליות, פילוסופים, אתיקנים, משפטנים ואנשי דת אשר גיבשו בהסכמה מלאה חמישה עקרונות אשר ינחו את הטיפול בחולה הסופי.
משרד הבריאות הדגיש כי כל חברי הוועדה הינם אנשי מקצוע בתחומם, איש מהם אינו מינוי פוליטי או תקשורתי. במהלך עבודת הוועדה התקיים נוהל דיונים מבוקר, התקיימו ויכוחים והובעו דעות בצורה חופשית ומלאה. כ-95% מסעיפי החוק המוצע התקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.
כדאי לציין, שזמן קצר לאחר שהגישה הוועדה את מסקנותיה מצאו הרבנים דרך לאפשר את המתות החסד כפי שנקבעו בדו"ח. מכונות הנשימה יחוברו ל"טיימר" והצוות הרפואי לא ייאלץ להפסיק את הטיפול אלא לא להמשיך אותו. בחודשים הקרובים יגובש על סמך המלצות הוועדה הצעת חוק שתובא לכנסת.