איפה המכונית המעופפת שלי?

פטריק ג' גיגר, מנהל מוזיאון המדע הבדיוני Maison d'Ailleurs(“בית האחר") בשוויץ, סיפר על ההיסטוריה של עתיד הטכנולוגיה, חזון הטכנולוגיה העתידית שעמד לנגד עיניהם של אנשי העבר. גיגר כתב לאחרונה ספר על המכונית המעופפת, סמל הטכנולוגיה העתידנית. בהרצאתו הסביר שעם המהפכה התעשייתית והצעדים הראשונים בתחום המדע הבדיוני החלו סופרי מדע בדיוני, מדענים, וחולמים ככלל, לקשור בין קדמה, אושר, וטכנולוגיה, מה שמוגדר כ"טכנו-אוטופיה", העולם המושלם הבנוי על טכנולוגיה. הטכנולוגיות שתוארו דאז, מאמצע המאה ה-19 ועד היום, נועדו להביא לעולם שלום, שלווה ושגשוג. ערים מוקפות בכיפה היו אמורות לווסת מזג אוויר ולהגן עלינו מפגעי החוץ האכזר, רובוטים היו אמורים לשרת אותנו בחיי היומיום וללוות אותנו אל המכוניות המעופפות שבעזרתן נגיע לעבודה. המלחמות היו אמורות להתנהל על ידי רובוטים גם הן, עם פצצות שיורות את עצמן או מונחות ע"י גלי רדיו, וצוללות היו אמורות לשקוע אחרי שימוש במשבשי סונאר. אוכל היה צריך להיות ממוחשב וממוזער, אולי אפילו בגלולות, והמרחבים שמתחת לפני הים, כמו גם הירח והחלל, היו צריכים להיות מנוצלים לצרכי חקלאות, כריית משאבים ואולי אפילו מגורים.

חלק מהרעיונות שנחזו במדע הבדיוני ובדמיון הקולקטיבי הפכו בסופו של יום למציאות, כמו הרדיו הדו-כיווני של דיק טרייסי שהוא הטלפון הנייד שלנו, טכנולוגיית שיבוט יצורים חיים, קיברנטיקה ורובוטים גם אם ברמות נמוכות משנחזו. אבל איפה המכונית המעופפת שלי? מסתבר שלאורך השנים, החל משנות ה-30 ועד ימים אלה ממש, ממציאים כאלו ואחרים מנסים ומצליחים (בחלק מהמקרים) ליצור מכוניות מעופפות. אז למה אין לנו כאלה? כי זה לא כלכלי, כי זה לא פרקטי, כי אם חשבתם שנהגים שיכורים הם מפחידים באוטו, תארו לעצמכם לתת להם מכונית מעופפת בידיים, אבל חשוב מכל כי מכונית מעופפת היא טכנולוגיה של העתיד, עכשיו כמו לפני 150 שנים. המכונית המעופפת היא המחר, ואנחנו חיים בהיום.

לינק לאתר המוזיאון השוויצרי:

http://www.ailleurs.ch/index.php?s=en&m=0