
סולן וגיטריסט להקת "נירוונה" נולד ב-1967 בעיירה הקטנה הוקוויאם, במדינת וושינגטון בארה"ב לאם מלצרית ואב מכונאי רכב. בגיל צעיר הוא עובר עם משפחתו לעיירה דכאונית ושוממת בשם אברדין.
כשקוביין בן 7 הוריו מתגרשים, והילד השמח עד לאותה תקופה, הופך לילד קשה ולא חברותי הנוטר טינה לעולם, מתגלגל בין קרובי משפחה ומוצא את עצמו ברחוב בשלב מסויים.
בנעוריו הוא מתחיל להאזין ללהקות פאנק כמו ה"סקס פיסטולס" ו"Joy Division", ומתחבר עם קריסט נובוסליק, בגיל 18 שניהם עוזבים את אברדין ועוברים לאולימפיה, בדרכם לסיאטל, הם מצטרפים ועוזבים להקות שונות עד שב-1986 הם מצרפים את המתופף דייב גרוהל לאחר אודישנים ארוכים, ומקימים את "נירוונה".
ב-1991 הלהקה מוציאה את "Nevermind", שמצליח מעבר לכל הציפיות, כובש את מצעדי הפזמונים עם הלהיט "Smells Like Teen Spirit" והופך את שלושת חברי הלהקה לסופרסטארים ומיליונרים בן לילה וקוביין פונה להירואין בכדי להתמודד עם סיבובי ההופעות המתישים.
ב-1992 הוא נושא לאשה את הזמרת והשחקנית, קורטני לאב, שכבר בהריון עם ילדתם, פרנסיס בין קוביין. קורט מתאשפז בינתיים בניסיון לעבור גמילה מהרואין.
בנובמבר 1993 הלהקה מקליטה אלבום "אנפלאגד" ב-MTV, שסותם את פיות המבקרים בנוגע לכשרונו של קוביין ומצליח ברחבי העולם. ניסיון ההתאבדות הראשון מגיע ב-4 במרץ 1994, כשקוביין מובהל לבית החולים לאחר ששתה בקבוקים שלמים של משככי כאבים. הדבר מוצג כתאונה, למרות שחבריו הקרובים טוענים שכבר אז נמצא מכתב התאבדות.
קוביין מתאשפז שוב במכון לגמילה מהרואין אבל בורח חזרה הבייתה לאחר מספר ימים. בשמיני באפריל מוצא אותו חשמלאי שבא לעבוד בביתו ללא רוח חיים לאחר שירה בעצמו. במכתב ההתאבדות שהוא משאיר מאחוריו, קוביין מספר שלא יכול היה להמשיך לזייף התרגשות והנאה כשבעצם הוא סובל כל חייו. הוא חותם אותו בציטוט של ניל יאנג, "It's Better to burn out than to fade away". 5000 מעריצים נאספים ליד ביתו ליום של אבל, וקוביין הופך לסמל ומיתוס עבור דור שלם.