מוסד הבוררות של לשכת עורכי הדין, שדבר הקמתו פורסם בינואר, פירסם הודעה הקוראת לחברי הלשכה להציג מועמדות לתפקיד בורר. המועמדים נדרשים לעמוד בכמה תנאים, בין היתר להיות בעלי ותק של לפחות חמש שנים בעריכת דין, בשפיטה או בהוראת משפטים. כדי להיות כשירים לשמש כבוררים בערכאת הערעורים של המוסד, המועמדים נדרשים להיות בעלי ותק של 15 שנה או ניסיון כשופט.
לפי ההודעה, רשימת הבוררים במוסד, שבראשו עומד עו"ד צבי פירון, תיקבע על ידי ועדה מייעצת, שבראשה יעמוד השופט בדימוס אורי גורן, עד לאחרונה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. בין חברי הוועדה יהיו עוה"ד שוקי חורש ופיני רובין.
המוסד של הלשכה מתחרה בשני מוסדות בוררות הפועלים כיום בישראל: המוסד הישראלי לבוררות עסקית, שבראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב; והמשכן לבוררויות, שבראשות עו"ד דליה רבין.
נראה כי השכר שישולם לבוררים של הלשכה נמוך במעט מזה המשולם במוסדות המתחרים, דבר שעשוי להגביר את הביקוש מצד בעלי דין, אך גם עלול להרתיע עורכי דין מלהצטרף למוסד כבוררים.
כך לדוגמה, על תביעה שסכומה עד 250 אלף שקל יקבל הבורר שכר כולל של 7,500 שקל (משני הצדדים). על תביעה שסכומה 250-500 אלף שקל יקבל הבורר שכר לשעה בסך 500 שקל. במוסד לבוררות עסקית, לשם השוואה, שכר בורר בתביעה של עד 150 אלף שקל הוא 700 שקל לשעה. התעריפים אינם כוללים מע"מ או הוצאות נלוות לבוררות.
יחסית לסכומים שנגבים על ידי בוררים פרטיים (שאינם קשורים למוסד כלשהו) מדובר בשכר נמוך בהרבה. בוררים פרטיים גובים על כל שעת בוררות 200-250 דולר לשופט שלום בדימוס או לעורכי דין מן השורה, 300-400 דולר לשופטי מחוזי בדימוס, ו-400-500 דולר לשופטי עליון בדימוס או לעורכי דין בעלי שם.
בהודעת הלשכה הוסבר כי אין באישור של הוועדה להיכלל ברשימות הבוררים כדי להבטיח כי אכן יועברו אליהם תיקי בוררות. "הדבר תלוי בציבור עורכי הדין ובנכונות להפנות סכסוכים לבוררות. עם זאת, במינוי הבוררים תונהג שקיפות מלאה וניתן יהיה לבחון, בכל עת, מי הם הבוררים", נכתב בהודעה.