ירידה של 10% בשכר עוה"ד בעקבות המשבר

הסקר, הנערך זו הפעם השנייה על ידי קודקס (הפעם הקודמת היתה ב-2007), בחן את שכרם של עורכי הדין, התנאים הנלווים להעסקתם, מידת שביעות רצונם מתנאי העסקתם וממקום עבודתם והאופן שבו הם תופשים את הביטחון התעסוקתי שלהם בעקבות המשבר הכלכלי. זהו הסקר המקיף ביותר שנעשה אי פעם בשוק עריכת הדין.

כך לדוגמה, מהסקר עולה כי עורך דין המועסק במשרד גדול מאוד עם ותק של עד שנה במקצוע מרוויח כיום 9,999 שקל, בעוד שב-2007 הרוויח באותו משרד עם אותו ותק, 12,572 שקל. עורך דין עם ותק של שנה עד שנתיים במשרד גדול מאוד מרוויח כיום 12,227 כאשר לפני שנתיים הרוויח 14,660 שקל.

עוד עולה מהסקר כי עורך דין עם ותק של חמש עד שש שנים במקצוע המועסק במשרד גדול מרוויח כיום שכר של 18,624 שקל, בעוד שלפני שנתיים הרוויח עורך דין בעל אותו ותק במשרד דומה שכר של 22,345 שקל. במשרד בינוני מרוויח עורך דין עם ותק דומה סכום של 16,913 שקל, כאשר לפני שנתיים היה מרוויח באותו משרד 18,847 שקל.

עו"ד אלינור מור, מנכ"ל קודקס, מסבירה את הירידות בשכר: "ב-2007 השוק היה שייך לדורשי העבודה והמעסיקים תרו אחר טאלנטים שהרוויחו משכורות גבוהות מאוד. מאז התנפצה הבועה והשוק שינה את פניו".

ואולם השנה היו גם עורכי דין שדיווחו על עליות שכר. עם זאת, שיעור לא מבוטל של עורכי דין, כ-10%, דיווחו על ירידות שכר. לדברי מור, "אם מצרפים לזה את עורכי הדין שהחלו לעבוד בעבודה חדשה בשכר שמלכתחילה נקבע כנמוך יותר ממה שהיה מקובל בשוק ואת עורכי הדין המובטלים, מקבלים תמונה שבה שכר עורכי הדין ירד בשנתיים בכ-10%".

מור גם מציינת כי העובדה ששכרם של 10% מעורכי הדין הורע ו-7% מעורכי הדין דיווחו על ירידה בתנאים הנלווים כגון הוצאות טלפון, רכב ואש"ל, היא תופעה ייחודית ל-2009 ביחס לשנים קודמות, שבהן הירידה בשכר והרעת התנאים היו נדירות.

אם ברצונכם להעלות את השכר החודשי שלכם, מסתבר כי אחת הדרכים הבטוחות ביותר לעשות זאת היא ללמוד תואר שני במינהל עסקים. מהסקר עולה כי בעלי תואר שני במינהל עסקים זוכים לשיפור הגדול ביותר במשכורתם. הפער בשכר בין בעלי תואר ראשון במשפטים לבין אלה שלמדו לתואר שני במינהל עסקים הוא כ-44%. לשם השוואה, בעלי תואר שני במשפטים מרוויחים 21% יותר מעורכי דין בעלי תואר ראשון בלבד.

מור מעירה כי "תואר שני במינהל עסקים מנתב אליו עורכי דין בעלי אוריינטציה עסקית כלכלית, שמראש נוטים להשתלב בתחומים מסחריים שבהם ההכנסה גבוהה יותר. מניסיוננו, יש תארים נוספים שהם מקפיצי שכר משמעותיים, כגון תואר בחשבונאות לעורכי דין העוסקים בתחום המסים, תואר מדעי לעוסקים בקניין רוחני ותואר ברפואה לעוסקים בתחום הרשלנות הרפואית".

עורכי דין רבים חולמים לעבוד במשרד גדול אם כי שעות השינה המועטות שנשארות לעובדים במשרדים אלה לא משאירות הרבה זמן לחלומות. לעומת זאת, תנאי השכר נחשבים לטובים ביותר בשוק. נתוני הסקר מראים כי הפערים בשכר בין המשרדים הגדולים מאוד למשרדים הגדולים קטנים יחסית ומצטמצמים ככל שהוותק במקצוע עולה. כך לדוגמה, במשרד גדול מאוד ירוויח עו"ד עם ותק של שנתיים עד שלוש במקצוע 14,037 שקל, בעוד שבמשרד גדול הוא ירוויח 12,794 שקל. עם ותק של חמש עד שש שנים במקצוע ירוויח עורך הדין שעובד במשרד גדול מאוד שכר של 19,981 שקל, ואילו במשרד גדול הוא ירוויח שכר של 18,624 שקל.

מעניין לראות כי דווקא עורכי דין מתחילים, עם ותק של עד שנה במקצוע, מרוויחים במשרד גדול יותר מעמיתיהם המתחילים העובדים במגה-פירמות שגודלן מגיע עד 100 עורכי דין ויותר. במשרד גדול תרוויחו בממוצע 10,235 שקל לעומת 9,999 שקל במגה-משרד. אם מצרפים את נתוני השכר עם נתוני שביעות הרצון מהעבודה (ציון 4.14 במשרד גדול לעומת 4.07 במשרד גדול מאוד, מתוך סקלה מ-6-1), נראה כי הכי כדאי לעבוד במשרד גדול ולא בפירמות הענק.

הפערים בשכר גדלים כאשר משווים בין מגה-משרדים למשרדים הבינוניים. כך לדוגמה, בעוד שבמגה-משרד ירוויח עורך דין עם ותק של חמש עד שש שנים במקצוע שכר של 19,981 שקל, במשרד בינוני הוא ירוויח 16,913 שקל "בלבד"; עם ותק קטן יותר של ארבע עד חמש שנים במקצוע, ירוויח עורך הדין במגה-משרד 19,757 שקל; ובמשרד הבינוני ירוויח 15,090 שקל.

פערים אלו בשכר מצטמצמים כשמשווים בין המשרדים הגדולים למשרדים הבינוניים (בכל אחד מסוגי המשרדים חלה כאמור ירידה של 12% בשכר), אך גם כאן הפערים אינם זניחים. למשל עם ותק של שלוש עד ארבע שנים במקצוע תרוויחו במשרד גדול 14,860 שקל, ואילו במשרד בינוני תרוויחו 12,856 שקל. עם ותק של ארבע עד חמש שנים במקצוע תרוויחו במשרד הגדול 17,072 שקל, ואילו במשרד הבינוני - 15,090 שקל.

בהתלבטות בין משרד בינוני לבין משרד קטן, יש יתרונות דווקא לקוטן ולא רק משום שבמשרד קטן שעות העבודה פחות משוגעות בדרך כלל והיחס אישי יותר. ב-2009 הצטמצמו הפערים במשכורות בין המשרדים הבינוניים לקטנים. במשרדים הקטנים לא נרשמה כלל ירידה בשכר. מהנתונים עולה כי משכורתם של עורכי הדין בעלי ותק של שנתיים עד שלוש במקצוע במשרדים הבינוניים היא 11,447, לעומת 10,638 במשרדים הקטנים; המשכורת של עורכי דין בעלי ותק של שלוש עד ארבע שנים במקצוע היא 12,856 שקל במשרדים הבינוניים ו-11,318 שקל במשרדים הקטנים. יחד עם זאת, עורכי הדין המועסקים במשרדים קטנים הביעו שביעות רצון נמוכה יותר מעבודתם מאלו המועסקים במשרדים בינוניים (3.9 לעומת 3.97 בהתאמה).

אחת המשרות האטרקטיוויות ביותר בשוק עריכת הדין היא העבודה כיועץ משפטי בחברה. המשכורות אינן נופלות מאלו של המשרדים הבינוניים ואף גבוהות מהן. עם ותק של חמש עד שש שנים במקצוע, תרוויחו 17,385 שקל. עם ותק של שלוש עד ארבע שנים במקצוע תרוויחו 14,591 שקל בממוצע. גם שביעות הרצון של עורכי הדין שעובדים בחברה גדולה יותר מזו של אלה שעובדים במשרדים בינוניים או קטנים: 4.03 הוא הציון הממוצע לשביעות רצון בחברה לעומת 3.97 במשרד בינוני ו-3.9 במשרד קטן. לעומת זאת, נתוני העבודה במשרדים הגדולים טובים יותר מאלה של העבודה בחברה במונחי שכר ושביעות הרצון.

חשוב לסייג: ישנם משרדים קטנים ובינוניים הנחשבים למשרדי בוטיק והשכר המשולם בהם זהה לזה המשולם במשרדים הגדולים והגדולים מאוד. לגבי משרות ייעוץ משפטי בחברות, יש לזכור כי בקבוצה זו נכללים כל סוגי החברות לרבות חברות ביטוח, היי-טק וחברות פיננסיות, ולכן קיים מנעד רחב של ממוצעי שכר.

מהסקר עולה כי התחומים שבהם עורכי דין משתכרים הכי הרבה הם היי-טק, עסקות בינלאומיות, שוק ההון וקניין רוחני. התחום שבו המשכורות הן הנמוכות ביותר הוא תחום ההוצאה לפועל. תחומי המשפט הפלילי, מעמד אישי, פירוקים וכינוסים ונזיקין - בסדר עולה - נמצאים במקומות האחרונים בטבלת השכר.

תחומים שנחשבו לחסינים יחסית מפני השפעות המיתון ושבהם הביקוש לעורכי דין היה גבוה יחסית בזמן המשבר, כגון ליטיגציה, פירוקים וכינוסים ודיני עבודה, אינם נחשבים כיום לרווחיים באופן מיוחד לעורכי הדין שעוסקים בהם. תחום הליטיגציה, לדוגמה, נמצא במקום השביעי בלבד מבחינת השכר, ותחום הפירוקים נמצא במקום ה-12 מתוך 15. ההפרש בין ממוצע השכר הגבוה ביותר לנמוך, כלומר ממוצע השכר בהיי-טק לעומת ההוצאה לפועל, מגיע לכ-60%.

לדברי מור, הירידה בתנאי ההעסקה של עורכי הדין התפרסה על כל התחומים. "הפגיעה בתחומים מסוימים, כגון היי-טק ושוק ההון, התבטאה בין היתר בצמצומים של כוח אדם והימנעות מגיוסים חדשים. לכן, על אף שהשכר לא נפגע באופן משמעותי, קשה יותר לעורכי דין חדשים להשתלב בעבודה בתחומים אלה והביטחון התעסוקתי של אלו העוסקים בהם התערער, לעומת תחומים כמו פירוקים וליטיגציה, שבהם קל יותר להשתלב כיום והביטחון התעסוקתי של העוסקים בהם גדול יותר".

האם התחומים הרווחיים יותר הם גם התחומים שבהם נמצאים עורכי הדין המרוצים ביותר? התשובה: בדרך כלל כן.

מהסקר עולה כי שני התחומים הרווחיים ביותר, היי-טק ועסקות בינלאומיות, היו גם שני התחומים שבהם שביעות הרצון של עורכי הדין העוסקים בהם היא הגדולה ביותר. גם בתחומים הבאים אחריהם בטבלה מבחינת הרווחיות, שוק ההון וקניין רוחני, נרשמה שביעות רצון גדולה מצד עורכי הדין. גם ההיפך הוא הנכון, שני התחומים שבהם נרשמה רמת שביעות הרצון הנמוכה ביותר היו תחומים שדורגו כרווחיים פחות בטבלת השכר: הוצאה לפועל במקום האחרון מבחינת שביעות הרצון ולאחריו תחום הפירוקים.

מעניין לראות כי תחום המעמד האישי נמצא במקום השלישי המכובד מבחינת שביעות הרצון של עורכי הדין העוסקים בו, למרות מיקומו הנמוך בטבלת השכר - מקום שלישי מהסוף. גם התחום הפלילי מפתיע במידת שביעות הרצון של העוסקים בו, מקום שישי, על אף שדורג במקום האחד לפני האחרון מבחינת השכר.

הפרמטרים לשביעות הרצון ממקום העבודה שנכללו בשקלול שביעות הרצון של עורכי הדין היו: התגמול הכספי, האווירה החברתית, הרמה המקצועית של המשרד, מידת העניין והאתגר בעבודה, תרומת מקום העבודה לקריירה, מידת ההתאמה של המשימות המוטלות על עורכי הדין לכישוריהם, המשוב המילולי שהממונה נותן לעובד והאיזון בין עבודה לבית.

מהסקר עולה כי הנושא החשוב ביותר לעורכי דין במקום העבודה הוא, באופן לא מפתיע, התגמול כספי. הנושא השני בחשיבותו הוא מידת האתגר והעניין המתקבלים ממקום העבודה, והנושא השלישי בחשיבותו הוא מידת האיזון בין עבודה לבית שמאפשר מקום העבודה. גם המקור לשביעות הרצון ממקום העבודה משתנה בין העוסקים בתחומים השונים: עורכי הדין המתמחים בתחום היי-טק דירגו במקום הגבוה ביותר מבחינת שביעות רצונם את הרמה המקצועית של מקום עבודתם. לעומתם, הקולגות מתחום העסקות הבינלאומיות היו הכי שבעי רצון מהאווירה במקום העבודה. מעניין כי אנשי הקניין הרוחני היו הכי פחות מרוצים מהאיזון שהם זוכים לו בין עבודה לבית. והפליליסטים? גם זה אינו מפתיע - הם מרוצים יותר מכולם ממידת העניין והאתגר שהם מוצאים בעבודה.

האם גודל המשרד משפיע על מידת שביעות הרצון של המועסקים בו? מתברר שכן. את הציון הגבוה ביותר מבחינת מידת שביעות הרצון קיבלו המשרדים הגדולים. מידת שביעות הרצון שם עולה על המשרדים הבינוניים והקטנים. מעל מספר עורכי דין מסוים הגודל מתחיל להיות חיסרון, שכן שביעות רצונם של המועסקים במגה-פירמות היתה נמוכה מזו של אלו המועסקים במשרדים הגדולים. באופן לא מפתיע בשני סוגי המשרדים עורכי הדין מרוצים בעיקר מהאווירה ומהרמה המקצועית של המשרד ופחות מרוצים מהאיזון בין עבודה לבית.

עורכי הדין שמועסקים במגזר הציבורי הביעו את שביעות הרצון הנמוכה ביותר. הם אמנם הכי מרוצים מהאיזון בין עבודה לבית אבל פחות שבעי רצון מהאווירה, מרמת המקצועיות ומהמשוב שהם מקבלים ממנהליהם.

גם הוותק המקצועי משפיע על שביעות הרצון של עורכי הדין. מנתוני הסקר עולה כי עורכי הדין הצעירים הכי פחות מרוצים מעבודתם בכל הפרמטרים. אבל כדאי להחזיק מעמד כי המצב משתפר עם הזמן - וככל שהוותק עולה כך גם עולה שביעות הרצון של עורכי הדין.

מנכ"ל קודקס מסבירה: "בתחילת דרכם, עורכי דין נדרשים לעבודה מאומצת בשכר נמוך יותר. עם הזמן, ההתמקצעות וצבירת הניסיון של עורכי הדין מביאים לעלייה במעמדם ושכרם של עורכי הדין ועמם עולה גם מידת שביעות הרצון ממקום העבודה".

מה הצפי לעתיד? הסקר משקף את תמונת המצב בשיאו של המשבר הכלכלי, אומרים בקודקס. "הפגיעה בשוק היתה מתונה ולא ערערה את המבנה והתמהיל ממנו הוא בנוי. אנו צופים כי בתקופה הקרובה הענף יתחיל לצאת אט-אט מהקיפאון ויתאפיין בעליה אטית ומתונה במשכורות", מעריכה מור.

הירידה בשכר בשוק עריכת הדין לא הובילה לצמצום הפערים בשכר בין גברים לנשים. מנתוני הסקר עולה כי עורכי דין מרוויחים בממוצע 16% יותר מעורכות דין בעלות אותו ותק - פער כמעט זהה לפער שנמצא בסקר 2007.

מנתוני הסקר ניתן לראות כי בשנות העבודה הראשונות הפער קטן יותר - 13% בשנה הראשונה והשנייה למקצוע - וגדל עוד יותר בוותק של חמש עד שבע שנים, אז הוא קופץ לשיא של 31%. מאוחר יותר הפער מצטמצם חזרה ל-12%.

לנוכח הפערים בשכר בין הגברים לנשים בתחום עריכת הדין, אין זה פלא שעורכי הדין, ככלל, מרוצים יותר מעבודתם מאשר עורכות דין. הגברים מרוצים יותר מהנשים מהתגמול הכספי ומהמשוב המילולי שהם מקבלים מהממונים עליהם. הנשים, לעומת זאת, שביעות רצון יותר מהגברים מהאיזון שלו הן זוכות בין העבודה לבית וממידת האתגר והעניין בעבודה.

בסקר השכר של קודקס ו-TheMarker ל-2009 השתתפו 1,095 עורכי דין. הדגימה נעשתה מתוך אוכלוסיית עורכי הדין שרשומים באתר קודקס, אתר המציע שירותי השמה לעורכי דין המחפשים מקום עבודה.

עורכי הדין שנרשמו במאגר התבקשו להשיב לשאלות שונות לגבי אופי העבודה שעליהם לבצע. בסקר נכללו רק עורכי דין שענו על כל השאלות. ישובי השכר הביאו בחשבון משתנים רבים כמו ותק, סוג המעסיק (גודל משרדי עורכי הדין, חברה או מגזר ציבורי), מוסד הלימודים, מגדר, תחום המומחיות והשכלה נוספת.

שאלון שביעות הרצון חושב לפי סקלה עם פרמטרים מ-6-1.