הדולר עשוי להתחזק לרמה של 4.60 שקלים במהלך השנה הבאה, כלומר פיחות של 8% בשער השקל, זהו אחד משני תרחישים אפשריים שמונה טל ורדי, מנהל חדר העסקות של סיטיבנק בישראל. גם התרחיש השני מדבר על פיחות בשער השקל לרמה ממוצעת של כ-4.40 שקלים במהלך 2002. "כיום מכלול הסיכונים עולה, כך שאני לא פוסל אפשרות שהדולר יעלה ל-4.60 שקלים, אומר ורדי.
להערכת ורדי, הדולר ייסחר ביציבות עד סוף השנה, סביב רמה של 4.20-4.25 שקלים, כאשר סיכוי רב יותר קיים לייסוף בשקל לתחום התחתון של טווח מחירים זה. לדבריו, ברמה של 4.25 שקלים יש מוכרים רבים, שממתנים את העליות בדולר. "השוק מלא בדולרים, וניתן לראות כיצד הדולר לא מצליח לצבור תאוצה על אף ההתפתחויות האחרונות, וזו תופעה שחוזרת על עצמה כל סוף שנה. אנו רואים בימים אלו פעילות ממותנת של שחקנים שמשחקים את הרגע ומגיבים לאירועים הנקודתיים", אומר ורדי.
בינתיים, לפי תפיחת המסחר הבוקר בשוק המט"ח, הערכתו של ורדי מתממשת, שכן המגמה בשוק המט"ח התהפכה, והדולר יורד ל-4.2450 שקלים. כלומר, רצף האירועים הבטחוניים והחלטות הממשלה השפיעו באופן נקודתי ומתון בלבד.
ורדי מציין כי התסריט בו הדולר מגיע לרמה של 4.60 שקלים נראה הגיוני יותר לנוכח ההתפתחויות האחרונות, והוא מונה מספר פרמטרים בתחום המדיני, ביטחוני, וכלכלי שעשויים לגרום לפיחות בשקל. "אנו עשויים להגיע לרמה זו במידה והמצב האזורי עם שכנינו ידרדר, והרשות הפלשתינית תתקשה להתקיים עקב הסנקציות של הממשלה והפעולות הצבאיות נגדה".
לדבריו, גם אי הוודאות והמחלוקות בקרב קובעי המדיניות הכלכלית עשויים להשפיע על התחזקות הדולר. "אם האוצר ובנק ישראל ימשיכו להתבצר כל אחד בעמדתו, כך שקליין לא יוריד את הריבית והתקציב לא יתוקן בהקדם, זה יבוא בסופו של דבר לידי ביטוי בשוק המט"ח", אומר ורדי. ורדי אומר כי על רקע המדיניות הפיסקלית הלוטה בערפל, הוא מבין את המדיניות המוניטרית המרסנת בה נוהג קליין. "אני עדיין חושב שהמשק שילם מחיר כבד על סביבת הריבית הגבוהה, ולמרות שאני דוגל בהפחתת ריבית מהירה יותר, קל לי להבין את קליין בימים אלו.
"אם בוחנים את מדיניות הממשלה ניתן לראות כי כיום יש אי וודאות רבה", אומר ורדי. "האוצר אמר כי הוא יקצץ בתקציב המדינה, ויוריד את תחזית הצמיחה מ-4%, אך הוא לא אמר מתי יעשה זאת, ולא איך. האם הקיצוץ יעשה בקרוב, או לפני קריאה שניה ושלישית בכנסת, או שמה יעשה עם תחילת שנת התקציב. גם השאלה של איפה יעשו הקיצוצים היא מאוד רלוונטית, כי היא עשויה לגרום למשברים פוליטיים", אומר ורדי.
לדבריו, אי וודאות זו גורמת לכך שהתנאים הבסיסיים בישראל לא נעשים טובים יותר, על רקע ההאטה הגלובלית. ורדי סבור כי לאחר שהאוצר הכריז על אי עמידה בגירעון שנקבע לשנה הבאה (2.4%), עליו לקבוע יעד גירעון גבוה יותר. "האוצר יכול לקבוע יעד גירעון של 4% כבר עכשיו, כשברור שתהיה חריגה. זה לא יהיה נורא, אם הוא יכריז על חריגה וחזרה לתוואי היורד בשנים הבאות", הוא אומר.
הגירעון בתקציב הממשלה הוא אחד הפרמטרים החשובים אותו בוחנים המשקיעים הזרים, וחברות דירוג האשראי העולמיות, אולם להערכת ורדי הם יקבלו בהבנה גם גירעון של 4%. "עדיף שנודה כבר עכשיו, ונגיע לגירעון של 4% בצורה מושכלת", אומר ורדי.
לדברי ורדי, פרמטר נוסף שישפיע על התחזקות השקל הוא תנועות ההון. "רואים בבירור כי ההשקעות הזרות בישראל ממשיכות לרדת, וכי במקביל ישראלים רבים משקיעים את כספם בחו"ל, עקב אי הוודאות בישראל", אומר ורדי.