רגע לפני הקלפי

הדבר הראשון שחובה לעשות לפני ההחלטה הסופית, היא כמובן לקרוא את מצעי המפלגות השונות. זה כביכול מובן מאליו. אבל, מעבר לכך שצריך לזכור מה מובטח שם כדי לדעת לשפוט בעתיד, חשוב גם לסקור את העשייה של אלו שהתמזל מזלם לנסות את מזלם בתמיכה ובקידום של הנושאים הרלוונטיים. ותשדירי התעמולה מנסים להסתיר מאיתנו יותר מאשר שהם מנסים לגלות אמת ולהבטיח עתיד אחר.

מפלגה שמתיימרת להיות חברתית, ומדברת על העזרה שהיא תעניק לעניים, למשל, שווה בדיקה כפולה. הרי קל להראות עניים עם מקרר ריק ולהבטיח הבטחות, מבלי לדבר על המדיניות הכלכלית שהובילה אותם למצבם העגום, ועמדתה של אותה מפלגה לגבי מדיניות זו. קל לדבר על משפחות נזקקות, מבלי לתאר את הבעיות בתקציב ובאופי החינוך שמנציחות את אותן בעיות. קל להראות בתי תמחוי מבלי לדבר על העובדה שתרומות של אנשים פרטיים מצילות את שנבחרי העם הזניחו לאורך שנים ארוכות. ובעיקר קל להיסחף ללאומנות ולגזענות כששוכחים את זכויות האדם הבסיסיות (שבזכותם קמה מדינת ישראל), ללא הבדלי דת, גזע ומין.

מי שמבין שאיכות הסביבה היא איכות החיים, במלוא מובן המילה ולדורות, ראוי שיידע את מצבם הקשה של השטחים הפתוחים בישראל (המשמעותיים לקיומינו הרבה יותר מאשר רק להיות מסלולי טיולים). ראוי גם שהבוחר ישים לב למי בכנסת שאפשר לפעלים מזהמים להמשיך בדרכם ולזהם למוות כל מערכת אקולוגית וכל קרקע ומי תהום הנקרים לדרכם. הכרחי לחקור ולדעת אילו גורמים כלכליים משפיעים באמת על ההחלטות הבלתי הפיכות שמשליכות באופן ישיר על הסביבה – על זיהום האוויר והמים, על החינוך, על צרכנות נבונה.

לרבים מאלה שכבר נתנו להם את קולנו יש מניעים כלכליים שנוגדים כל אינטרס סביבתי. והאינטרס הסביבתי חיוני לעתידנו אף יותר מכל אינטרס כלכלי, בטחוני או מדיני, כל עוד לא הוכח אחרת. מדינת ישראל נמצאת בפיגור ניכר משאר העולם המערבי - מארה"ב ומהאיחוד האירופאי - בכל מה שקשור בנושאים האלה, ולא שמענו מישהו שנותן על כך את הדעת. כי קל להבטיח ועוד יותר קל להיכנע למניעים אחרים, מתברר.

כל מי שחי עם בעלי חיים מודע להשלכות החיוביות שמעניקים לנו היצורים הללו. כל וטרינר וכל איש חינוך נאור יתמוך בעמדה שהיחס לבעלי חיים הוא שקובע את יחס האדם לחברה. בארץ, שוב בניגוד לשאר המדינות הנקראות "מתוקנות", מצבנו עגום במיוחד. בני נוער הורגים בעלי חיים לשם שעשוע, עמותות למען זכויות בעלי חיים ש(גם הפעם) תלויות בתורמים פרטיים, זנים רבים הנמצאים בסכנת הכחדה, סוסים וחמורים המנוצלים למוות על ידי סוחרים – הם רק חלק מרעות החברה שאנחנו חיים בה. בתשדירי הבחירות בימים האחרונים לא נראה אפילו סימן, אף לא ממפלגה אחת, שאכפת להם מבעלי החיים. גם אם יש אזכור לכך במצעים שונים של מפלגות איזוטריות, בתשדירים אין זכר.

הרעילו את מוחנו בחשיבות המלחמות, ובעיקר בטינופת של כל מפלגה על מתחריה, אבל הגיע הזמן לחשוב על עצמנו. האדמה שמזינה אותנו, האכפתיות לזולת, הרצון לשוויון אמיתי, והיחס שלנו לאחר ולחי הם אלה שמעידים על הרצון האמיתי שלנו לחיים טובים יותר. בבחירות הקרובות כדאי שלא נזניח את הנושאים האלה, כי קשה למצוא מי שיגיד שבאמת טוב לו בישראל, ויכול להיות שאלה הסיבות לכך.