עושים היסטוריה

דמיינו מצב בו כבר במלחמת העולם הראשונה היו ארכיוני אינטרנט, בלוגים ומידע ברשת. כעת, נניח שהייתם רוצים למצוא מידע על מלחמת העולם הראשונה; כיצד הייתם מחפשים? ככל הנראה הייתם משתמשים במילים "מלחמת העולם הראשונה". וובכן, למעט ערך בויקיפדיה על מלחמת העולם הראשונה בו תגלו שכלל לא קראו למלחמה "הראשונה" עד שנת 1920, אולם גם בכינוי "המלחמה הגדולה" ככל הנראה לא השתמשו בימים הראשונים ללחימה. לכן, תוצאות החיפוש הראשונות שהיו מופיעות אודות מלחמת העולם הראשונה היו לא רלוונטיות כלל לגבי מקורות ראשוניים; כדי שהמקורות הראשוניים יהיו רלוונטיים, עליהם לעשות שימוש במילים שרלוונטיות למחפשים בעתיד.

אך לקח זה לא הופק בשנת 2006, עת יצאה ישראל ל'מלחמת לבנון השניה'. במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2006 נמנעה התקשורת הישראלית להשתמש במילה "מלחמה" והשתמשה דווקא במילה "לחימה". עקב כך, מקורות המידע שהשתמשו במילים "מלחמה" או "מלחמת לבנון" יופיעו גבוה יותר בתוצאות החיפוש, כיוון שאלו עדיין מבוססות על מילים ולא על משמעות.

איש לא זוכר היום, שנתיים וחצי לאחר המלחמה, כי זו התחילה בשם "שכר הולם" וכמבצע קטן. כאשר אנשים ניגשים לחפש מידע על המלחמה, השימוש במילים פועל לפי השדה הסמנטי שלהם : לכן, סביר להניח שבעוד כשנתיים וחצי השם "עופרת יצוקה", שניתן באותו יום שבת לפני שלושה שבועות, כלל לא יעלה במוחם. סביר יותר להניח שהשימוש במילים "מלחמה" ו"עזה" שבו עושים שימוש בצד השני, יהיו אלו שינצחו במנועי החיפוש.

לכן, ומתוך ראיה היסטורית, אתרי האינטרנט צריכים לעשות שימוש חכם ומושכל במילים אלו; לא להתבייש לומר כי מדובר במלחמה כאשר אכן מדובר בכזו. מבצע הוא התרחשות קצרה וזמנית, לא מהלך שנערך כבר שלושה שבועות. השיח, ולאו דווקא במשמעות שהיו נותנים לו ז'יל דלז, מישל פוקו וז'ק דרידה, חייב להכיל את המילים בהן נעשה שימוש בעתיד.

אל לנו להתבייש מהלשתמש במילה "מלחמה" רק כיוון שמדינתנו כשלה מלהכריז כזו. גם מלחמת לבנון השניה הוכרזה רטרואקטיבית על ידי ועדה שמונתה לעניין זה. דווקא עכשיו, דווקא בשביל שלא ניפול קרבן להיסטוריה על ידי הצד השני, עלינו להציף את המילים שאנו לא מתביישים להגיד.