
בניגוד לשנים עברו, הפעם נסקר גם את שלב המוקדמות. הבחירה הזאת נובעת מהבטחת רשת פוקס להתמקד השנה בזמרים הטובים בשלב זה. הטור הזה עוסק בחלק של התוכנית שקשור למוזיקה, לא ללעג לאנשים אומללים וחסרי כישרון. אלא אם האנשים האלה מתקדמים בתחרות, כמובן.
אריזונה - יום ראשון
אמילי - יפה מאד. תישמע טוב יותר על הבמה הגדולה. עם להקה. נתעלם מהקעקועים והפירסינג והצבעים בשיער. היא חמודה לאללה ויש לה קול.
JB - יש לו צבע מעניין בקול. אבל חסר לו אוויר, והוא בדיוק מסוג הזמרים שאני שונא - קיטש מהלך ומזמר.
אריאנה - הילדה הקדושה שמופיעה בפני קשישים בהתנדבות חמודה להפליא, וטובה בהרבה בתווים הנמוכים מאשר בגבוהים.
יום ראשון: 10 עברו. מתוכם ראינו 3. וזה גם הציון של היום.
אריזונה - יום שני
סטיבי - ילדה יפה וסימפטית. הקול שלה טוב, אבל אני לא בטוח שהוא טוב מאד. הבמה הגדולה תבנה או תשבור אותה.
מייקל סארבר - קול סביר. בחור נחמד. ממש נחמד. נחמד מדי. יש בו משהו לא מעניין.
קטרינה (הידועה גם בשם 'זאת עם הביקיני') - אררר. הררמ. היא זמרת... בסדר? נגיד, בתיכון נידח היה לה סיכוי לקבל סולו בהופעת סוף השנה. בלי הגוף והבגד ים, היא לא עוברת. נקודה. סוף. אבל כל הקטעים שלה עם המנחה שבארון היו מצחיקים במידה אינסופית.
בריאנה - זמרת בינונית. מתוקה. תעוף בהוליווד.
דיאנה - טובה. אולי טובה מאד.
קודי - נו, זה היה צריך לקרות מתישהו. תכירו את מפלצת האימו הבאה שלכם. הסיכוי שאשנא אותו עונה שלמה? לא רע.
אלכס - אני שונא פלצט, אבל הוא מתקדם עם וייב "סיימון לא האמין בי", שנוטה לעזור לאנשים בתחרות הזאת.
סקוט - אני מבועת. הקול שלו טוב מאד, ואם נוסיף למשוואה את העיוורון הרי שיש לנו כאן מתחרה ששר בסגנון שאני שונא ושיכול ללכת רחוק מאד בתחרות הזאת.
יום שני: 17 עברו, מתוכם ראינו 8. נעגל את הציון של היום הזה ל-5.
קנזס סיטי
אשלי - היתה טובה כשהיתה שקטה. נוראית כשניסתה לשיר חזק. מצד שני, הבחירה בשיר הראתה לא מעט פקחות.
קייסי - יש קצת ג'ואן באאז בקול שלה. היו זיופים קלים, אבל בסה"כ היא מצאה חן בעיני.
וון - יש לו קול מעולה. אין לו ממש מושג מה לעשות איתו. אם הוא עבד קשה בחודשים מאז שזה צולם ועד תחילת התחרות, יהיה מעניין.
האח של ג'ייסון - הוא בסדר. אבל לא מאד הרשים. והוא מעצבן. ואלוהים, השיער הזה.
מאט - הוא מאד סימפטי. הוא זמר טוב. אני חושב. הוא מאלה שעשויים להיעלם או להצליח על הבמה הגדולה.
ג'סיקה - שילוב מעניין של ילדה ממש טובה וזמרת ששרדה יפה שיר של ג'אניס ג'ופלין.
אינדיה - שמענו ממנה שניה וחצי, כך שקשה לדעת. אחותה מקסימה, אם כי בבירור לא יודעת לשיר.
ג'מאר - לא חשבתי שהוא טוב. טון טוב, אבל זמר לא טוב. אם הוא שורד את הוליווד, אופתע מאד.
דני - האלמן הטרי. אני שונא את הסחיטה הרגשית. שונא אותה. אבל הוא זמר. זמר אמיתי.
אנופ - לא רע. הכישרון שם, אבל משהו בו היה בינוני. אולי זאת הנוכחות, אולי הסגנון או השיר. אין לי דיעה מגובשת עליו.
אסה - לו דווקא יש נוכחות, והוא לא התרסק על שיר קשה. מאד.
דניס - יחתך בהוליווד. (המשפט הזה נכתב לפני הקרדיטים, בהם היה הספוילר הכי פחות מפתיע בהיסטוריה: הוא נחתך בהוליווד.
ליל - הופה. יותר מכך: הופה והופה. החדר היה קטן עליה. נכון לעכשיו, הטובה ביותר.
27 עברו. מתוכם ראינו 13. שוב: ציון 5
מחשבות סופיות
בשלב זה, אין ספק שזה תהליך האודישנים הנסבל ביותר בהיסטוריה של התוכנית. ושמחתי לשמוע שהציבור בעד: הרייטינג לא ירד מהתוכנית הראשונה לשניה, בניגוד לשנים עברו. זה לא שאין אנשים ביזאריים, אבל יש פחות. ועוד לא היה סגמנט ארוך נורא על אנשים שצריכים להיות בסוג כלשהו של טיפול סיעודי. וזה משמח. מבחינתי, העונה הזאת נפתחת טוב.
תוספת חיובית נוספת לתוכנית היא קארה דיוגוארדי, השופטת הרביעית. לשם שינוי, סיימון הוא לא השופט היחיד שניחן גם באינטליגנציה וגם בשפיות.
רוצה שיתקדמו: אמילי, סטיבי, דיאנה, וון, ג'סיקה, דני, ליל.
מחכה לבמה הגדולה: קייסי, מאט, אינדיה, אנופ