הירידה בפעילות הזרים בישראל באה לידי ביטוי בנתוני החשבון הפיננסי, המצביעים על המשך מגמה של יצוא ההון מישראל. בחודש ספטמבר הסתכם החשבון הפיננסי נטו ביצוא הון של 481 מיליון דולר, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יצוא ההון בכמיליארד דולר. מדובר בהיפוך מגמה בהשוואה לנתוני התקופה המקבילה אשתקד המצביעים על יבוא הון של כ-1.3 מילארד דולר, כך עולה מנתוני בנק ישראל.
השקעות תושבי חוץ במשק הסתכמו בחודש ספטמבר ב-547 מיליון דולר, וברבעון השלישי של השנה ב-595 מיליון דולר. הזרים מימשו ברבעון השלישי השקעות בתיק ני"ע בהיקף של 157 מיליון דולר, בהשוואה להשקעה של 474 מיליון דולר ברבעון הקודם. הזרים מימשו השקעות בסך של 177 מיליון דולר בניירות ערך הנסחרים בישראל, ומגמה זו של מימושים נמשכת מאז הרבעון השני אשתקד.
מהנתונים עולה כי השקעות תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בספטמבר בסכום ניכר של כמיליארד דולר, מתוכם 663 מיליון דולר גידול ברזרבות מט"ח. כמו כן, בפקדונות תושבי ישראל בחו"ל נרשמו בספטמבר הפקדות בסך 218 מיליון דולר, מתוכם כ-160 מיליון דולר על ידי חברה פיננסית אחת.
מבנק ישראל נמסר כי ההאצה בפיחות בחודש ספטמבר (2.2%) התבצעה על רקע רכישות מט"ח נטו של תושבי ישראל, בניגוד להתנהגותם בחודשים הקודמים. מהנתונים עולה כי הן הסקטור הלא עסקי והן הסקטור העסקי הגבירו את רכישות המט"ח בחודש זה. מבנק ישראל נמסר כי בחודש אוקטובר נבלמו מגמות אלו, כך שתושבי חוץ והסקטור הלא עסקי החלו למכור מט"ח.
עוד עולה כי תושבי החוץ המשיכו לרכוש מט"ח בחודש ספטמבר באמצעות עסקות עתידיות, בהיקף של כ-420 מיליון דולר. מאז אוקטובר 2000 (פרוץ האינתיפאדה) הסתכמו רכישות אלו בסכום של 2.1 מיליארד דולר, מזה כ-1.5 מיליארד דולר ביולי-ספטמבר 2001. מגמה זו התהפכה באוקטובר - תושבי החוץ מכרו מט"ח באמצעות עסקות עתידיות בסך של כ-300 מיליון דולר.