ההוצאה הממוצעת של משקי בית בישראל על תרופות מרשם עלתה בין השנים 2002 ל-2006 מ-60 ל-90 שקל בחודש עלייה של 50%. זאת על אף שמדד המחירים לצרכן עלה רק בשיעור של 3.8% באותה התקופה. כך עולה מנתונים שפרסם לראשונה ארגון "רופאים לזכויות אדם", המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי הנתונים, את העלייה המשמעותית ביותר ספגו עשירונים 5-3.
בשנת 1994, השנה בה עבר חוק ביטוח בריאות ממלכתי ושינה את פני מערך הבריאות בארץ, חלקה של הממשלה במימון ההוצאה הלאומית על בריאות עמד על 50% וחלקם של משקי הבית עמד על 24%. בשנת 2000, חלקה של המדינה עמד על 42%, וזה של משקי הבית עמד על 28%; ואילו בשנת 2006 פחת חלקה של המדינה במימון ההוצאה הלאומית על בריאות לכדי 38% וגדל חלקם של משקי הבית לשיעור של 33%.
"העברת נטל התשלום על כתפם של משקי הבית הביאה לגידול באוכלוסייה המוותרת על שירותי בריאות בשל עלותם", אומרים בארגון הרופאים לזכויות אדם, "בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות". בשנת 2005, 13% מקרב החמישון התחתון (עשירונים 2-1) דיווחו כי ויתרו על טיפול רפואי בשל עלותו, לעומת 8% מכלל הציבור. 23% מהחמישון התחתון דיווחו כי הם מוותרים על נטילת תרופות מרשם לעומת שיעור של 15% מכלל הציבור.
מרכז אדוה ו"רופאים לזכויות אדם" דורשים ביטול מוחלט של השתתפות האזרחים בתשלומי התרופות. ביוזמת הארגונים הגיש בשבוע ח"כ חיים אורון (מרצ) הצעת חוק לביטול מוחלט של תשלומי ההשתתפות העצמית. "חוק ביטוח בריאות ממלכתי שביסודו האמור להביא לשוויון במערכת הבריאות הציבורית איננו מביא לכך", אמרה ברברה סבירסקי, מנכ"ל מרכז אדווה. לדבריה, "כדי להביא לשוויון אמיתי, יש לבטל כליל את תשלומי ההשתתפות על שירותים רפואיים ותרופות, במסגרת החוק".
כחלופה לגביית תשלומי ההשתתפות מציעים הארגונים מספר הצעות להעברת הכסף החסר. בין ההצעות: הסרת תקרת התשלום על מס בריאות, הטלת מס מחדש על מעסיקים וייעוד מיסים המתקבלים מסיגריות למערכת הבריאות.