מיליוני שקלים השקיעה העירייה בפיתוח חזות העיר, בכיכרותיה ובפרחים
היפים הממלאים את איי התנועה שלה. כל מי שעובר היום ברחובותיה הראשיים
של חיפה - מרכס הכרמל, דרך קמפוס הנמל המתהווה ועד ליציאה הדרומית -
אינו יכול שלא להתפעל מיופיה של העיר. אבל תושבי שכונות שאינן נמצאות
על אחד הצירים המרכזיים אינם עשירים במראות כאלה. נהפוך הוא: הרחובות
שם מלוכלכים, הכבישים גרועים, בורות הביוב פתוחים.
תושבים שאיתם שוחחנו טענו באוזנינו שהמלך הוא עירום. פני השטח יפים,
אבל הקרביים של השכונות לא. אם חברי המועצה לישראל יפה שמעניקה לעיר
מדי שנה את הפרס הראשון היו מבקרים בשכונות, הם אמרו, ספק אם חיפה היתה
בכלל מקבלת כוכב אחד. די בביקור בהדר, בקרית אליעזר, שער העלייה, קרית
שפרינצק ואפילו ברחובות כמו דרך הים וכמו התישבי, שנחשב לאחד היותר
יפים בעיר, כדי להיווכח בלכלוך ובהזנחה. אם בשכונות המוחלשות ניתן אולי
- לא תמיד בצדק - לתלות את האשמה בחלקה בתרבות הדיור של האוכלוסייה,
מה אפשר לומר על שכונות הכרמל, שכבישים רבים בהן נושאים עד היום צלקת
ארוכה, זכר לחיבורי התשתית של חברת הכבלים מת"ב? מי שנאבקים במטרדים
למיניהם הם ועדי השכונות ותושבים פעילים. מכתבים רבים נשלחו לעירייה;
חלקם קיבלו מענה נקודתי, מאחרים פשוט התעלמו. בכתבה שלפניכם ריכזנו
עשרה מהמטרדים שעדיין מפריעים את מנוחת השכנים, ולא רק בין שתיים לארבע.