אחר כך היא המשיכה פנימה ואחרי כמה שניות בעל המקום ניסה להוציא אותה.
הוא אמר לה: "גברתי, אני מבקש שתעזבי את המקום". אבל היא לא גברתי,
היא סתם אשה מבוגרת בלי שיניים, אז היא לא רצתה לעזוב את המקום ואמרה
לו בהתחלה שלא ידבר אליה ככה, וכשהוא שוב אמר לה "גברתי, תעזבי את המקום",
היא ממש התרגזה ואמרה מילים אלו או אחרות, וסיימה באיום: "אני אקרא
למשטרה ואני אתלונן עליכם שאתם מתחזים לאנשים שרואים".
היא צודקת. כי אני למשל אמרתי לעצמי שבגלל שהיא לא מתרימה לסרטן אז
היא משקרת, ולכן לא אביא לה כסף. אבל האמת היא שהיא צריכה כסף, ובגלל
שאף אחד לא יביא לה כסף סתם כי היא צריכה כסף, והרי יש לה בעיה קשה
בשיניים, והיא נראית די מוזנחת, והרי יש הרבה אנשים שצריכים כסף ושנראים
מוזנחים, היא נאלצת לספר סיפור אחר, קוראים לו "מתרימה לחולי סרטן".
אני הרי יודע שהיא נאלצת לספר את הסיפור, אז מה אני מבלבל לעצמי את
המוח שהיא משקרת. היא משקרת רק כי אם היא לא היתה משקרת, הייתי אומר
לעצמי שאני לא מביא לה כסף כי נמאס מהמסכנים האלה שמבקשים כסף.
אז אני שקרן, ממציא תירוצים כדי לא לשלם. ולא רק שקרן, אלא משחק עם
עצמי משחקים של שקר. והיא, למרות השיניים האלה, צודקת: אני משחק אותה
רואה. אבל אני עיוור.