המגרש: במגרש השכונתי של רמת שרת כבר שיחקו שחקני כדורגל מכל סוג אפשרי.
פעם היו משחקים עם עמודי הסל בתור שערים, אבל עכשיו, אחרי השיפוץ, התנאים
הרבה יותר נסבלים. "בזמן האחרון אנחנו כמעט לא משחקים", מדווח אורי
לדר. "אולי עכשיו, כשהגיע הקיץ, נחזור לשחק יותר".
ותק: החבר'ה, כולם תיכוניסטים, מכירים אלה את אלה מהשכונה. "היום כולנו
משחקים שוב יחד בסבבה, ממש כמו פעם", אומר לדר. "עברנו ללמוד בבתי ספר
שונים, ופה אנחנו נפגשים. לי אישית נשארה רק הבגרות בלשון, ב-11 ביולי".
תקנון: במיטב המסורת: עשר דקות או שני גולים. אם אין הכרעה, נכנסים להארכה,
מה שעלול לייבש חלק מהחבר'ה, הממתינים בקוצר רוח לתורם בצד. "מה קורה
פה? די, אני כבר מת להיכנס", התלונן לדר. "הם משחקים כבר שעה".
הכוכב: עם חולצה של אינטר, נתן חן יצחק שואו של ליגת אלופות: מסירות
מדודות, העברת שחקנים מרשימה ובעיטות מדויקות למסגרת. "נו, תפתח, זה
לא ילך אם לא תעשה תנועה", גער באחד משחקני קבוצתו. במהלך אחת ההתקפות
ביצע יצחק עוד מהלך מסוגנן וסידר הזדמנות פז לחבר, שבעט לשמים. "תוריד
ת'גוף, תוריד ת'גוף", ייעץ יצחק המאוכזב. "יצחק באמת שחקן טוב", משבח
לדר.
הקשקשן: שלום מזרחי הפגין יכולת מדהימה בין הקורות, אבל עם לוק של מקצוען
וכפפות שוער משופשפות, הוא לא הפסיק לברבר. "האמת, ברצלונה רצו אותי,
אבל בחרתי להישאר בשכונה", הוא פתח. "בוא, בוא, שים לב איך אני עוצר
את הפנדל". מה שכן, מזרחי סיפק כיסוי להצהרות, ועצר באלגנטיות את הכדור.
הסקורר: גיל אפרתי הוא מסוג השחקנים שלוקחים את העניינים לידיים, או
נכון יותר, לרגליים. "נו, בחיאת, יאללה, בוא נתחיל שוב לשחק", הוא ניסה
לפייס במהלך אחד הוויכוחים. חוץ מכישורים דיפלומטיים, לאפרתי יש גם
טאץ' נדיר מול השער. באחת ההתקפות הוא עבר שחקן, בעט פצצה לפינה הימנית
והשתיק סופית את מזרחי. גול מהסרטים.
העצבני: אורי יעקב הוא אחד שיודע בדיוק מה הוא רוצה. עם לשון טיפה ארסית
ופוזת "בלי חולצה", הוא לא הפסיק לשטוף את השחקנים שלצדו. ציטוט נבחר,
שעמד במבחן הצנזורה: "ואיי ואיי, אין מצב שאני עומד בשער, זוז, זוז,
יא מעפן". טוב שיש בגרות בלשון ב-11 ביולי, נכון?
היי-לייט: קצת מוזר, אבל האירוע הכי מרתק במגרש דווקא לא היה קשור לכדורגל.
"שלום, אני רמי", פנה בחור דתי לחבר'ה שהמתינו בצד המגרש, "אני מארגן
איזה משהו, נראה לי ששווה לכם להקשיב". אבל למרות מאמצי השכנוע והטון
הסימפטי, הוא לא עשה על אף אחד רושם. אלא שרמי לא התייאש. הוא עזב את
הבועטים וניגש לחבורה אחרת, ששיחקה כדורסל. גם שם, אגב, הוא לא נחל
הצלחה.
הפרשן: "היה משחק נחמד, במיוחד בהתחשב בזה שהרבה זמן לא שיחקנו", סיכם
לדר. "התחלנו טוב, אבל אחר כך נהיה משעמם. למה? כי אני מיובש פה".