מריה שבשישוילי

מריה קפצה אלינו מקרית שמונה הצפונית והרחוקה, בה חיה וקיימת ובועטת גם להקת המטאל שלה, "דימנטד". היא נסעה כשלוש וחצי שעות עד תל אביב לפגוש אותנו, והגיעה בווייב שמח ומקסים – כל כך שונה ממה שאפשר היה לצפות מסולנית מטאל. אמנם כל-כולה לבשה שחור, אבל היא הסכימה לשחק איתנו קצת בצבעים בלי בעיה.

היא בת שש-עשרה )היה לה יום-הולדת יום לפני שצילמנו. מזל טוב כפרתנו!(, ולומדת בכיתה י' בבית הספר עמק החולה-כפר בלום. היא מגבירה ביולוגיה, אבל מצהירה שהיא לא ממש אוהבת ללמוד.

היא עלתה לארץ מאוקראינה לפני תשע שנים, ויש לה אח קטן וחמוד. החברה הכי טובה שלה, קטיה, עלתה איתה, ומאז הן לא נפרדות. היא משוגעת, אבל בחיובי, ומספרת ש"החברים שלי מכנים אותי 'מאניה' או 'חולת נפש' "

רוצים הוכחות? קבלו את שלוש המשאלות של מריה: הראשונה – " להצליח בעסקי המוזיקה ברמה עולמית ולהפוך למיליונרית" )שזה סביר(. השניה – "להיתקע על אי בודד עם אספקת מקדונלדס, ליקר ופיצה לכל החיים" )קצת פחות הגיוני. מקדונלדס וליקר??(. והשלישית – "להשתלט על אירופה ואז על העולם – כן כן... בכל המובנים". קצת מגלומאני, לא? אבל בהצלחה...

המוטו שלה הוא "מה שלא הורג – מחשל", ובכלל, היא נדמית כבחורה די קשוחה, למרות שהיא נראית כמו יצור מתוק ומצחיק להפליא. כששאלנו אותה לגבי חבר, היא אמרה שהיא "בררנית מדי בשביל זה" ואומרת שלדעתה "רוב המאוהבים האמיתיים הם אנשים שאכלו יותר מדי שוקולד". יש מצב שזה נכון...

היא עצמה מחפשת בנאדם שיהיה לה כיף להעביר איתו את הזמן ושלא ישעמם אותה. "אף פעם לא שברו לי את הלב )וטוב שכך(, אבל יצא לי כבר לשבור לבבות ואין לי מושג מה יותר גרוע מבין שניהם. בשני המקרים מרגישים רע עם עצמנו"

מי שרוצה לנסות לכבוש את ליבה מוזמן לחפש אותה בקניון, לשם היא יוצאת עם חברות, או סתם יושבת עם חברים בחוץ, בערבי שישי. או, לחילופין, שיחפש אותה מופיעה עם הלהקה

כאמור, היא הסולנית של להקת מטאל בשם "דימנטד", בה היא גם משתתפת בכתיבת החומרים. היא מושפעת מלהקות כמו לימפ ביזקיט, דיסטורטד ומונספל, ושומעת מלודיק דאת' וגוטיק מטאל "אבל אני אוהבת גם ראפ קור ומוזיקה סימפונית"

בנוסף לכל, מריה גם מציירת, גם כותבת סיפורים ושירים )באנגלית ובעברית(, גם מנגנת בפסנתר וגם "מנסה להבין למה יש לי בעיה כל כך גדולה לנגן שלושה אקורדים בגיטרה". את הקיץ הקרוב היא משערת שהיא תבלה בשינה עד מאוחר וצפייה אובססיבית בטלוויזיה

כשהיא רוצה להירגע היא מארגנת לעצמה שוקו חם, שמיכת פוך ואלבום של אפוקליפטיקה ברקע. ואם היא רעבה היא תעדיף "פיצה, מקדונלדס, סושי וכל מה שיכול להרוס מבנה גוף צנום". אין צורך להגיד, שמבנה גוף צנום כבר יש לה טבעי

כאמור, התקוות שלה לעתיד די גרנדיוזיות: "אני עדיין חייה בתקווה שיום אחד אהפוך למלכת אנגליה" היא אומרת בצחוק, "אבל העבודה המושלמת בשבילי היא בעולם הבידור, בין אם זה בעסקי המוזיקה או האופנה"

אייקון האופנה שלה היא דיטה ואן טיז – "היא סוג של השראה בשבילי", וגם גוון סטפאני. "לדעתי היא פשוט גאונה, והטעם שלה בבגדים מדהים אותי כל פעם מחדש. במיוחד בתקופת "וואט יו וואיטינג פור", כשהרבה אלמנטים מהלבוש שלה הושפעו מ'אליס בארץ הפלאות'"

אנחנו הלכנו עם מריה קצת על הקצה – וקצת על בטוח. הרכבנו לה לוק אחד קולי, אבל צבעוני –של נערת רוק קצת משוגעת )כמו שהיא(. שני הסטים האחרים הורכבו מהרבה שחור בוער – שהתאימו לה פרפקט ויהלמו אותה טוב-טוב כשהיא תעלה איתם להופיע

לקחנו אותה ברחבי תל אביב, והגענו עד ה"פרילנד" – פאב רוקרים מיתולוגי וידוע ברחוב אלנבי, שמקיים הופעות מדי לילה. היא עלתה שם על הבמה והשולחנות והרביצה הופעה מהממת, עד שכמעט ארגנו לה שם הופעה על-אמת. רוצים לראות? קפצו לסרטון

כתב: חיים אברהם

צלם סטילס: אילון פז

סטיילינג: ענבר נוימן, קסטרו

עורך: זוהר ראובני