הטיל שנחת בתיק ההשקעות שלי

תיק ההשקעות שלי מפוזר כמעט על פני כל העולם בתעודות סל וקרנות נאמנות, ובסך הכל ב-12 אפיקים שונים. יותר מפוזר מזה יכולה להיות רק הדירה שלי לקראת סוף השבוע. יש שם בין היתר הודו, סין, טורקיה, אנרגיה אלטרנטיווית, קרן על המעו"ף (אם כבר השקעה אז קרן ממונפת), ושריד מקרן נדל"ן שלמזלי עשיתי בה בעבר לא מעט כסף. אין שם כמעט אפיק אחד שלא חטף בחודשיים האחרונים ירידות של כמעט 20%.

למדתי כמה תובנות מהמשבר האחרון. אחת מהנחות היסוד בהשקעות התמוטטה: "לא לשים את כל הביצים בסל אחד". הכל חארטה. כשיש ירידות חזקות כולם חוטפים ממילא.

הבטיחו לנו שהשווקים המתעוררים כבר התבגרו. Mature (בשל) - נהגו האנליסטים הזרים לקרוא לשווקים האלה. ההבטחות לא התממשו: הודו וסין נפלו בכ-15% בשלושה ימים. לפחות בהודו מישהו מכבה את השאלטר כשהירידה חדה מדי ומפסיק את המסחר. מחצית מהתשואה שלי בקרן הבריק, בה אני מושקע כבר יותר משנתיים, נחתכה. חבל שאצלי אין מישהו שמנתק את הזרם בתיק.

גם אפיקים סולידיים יש לי בתיק. 15% מהתיק שלי מושקעים בקרן אג"ח חברות. גם באג"ח יש עיתוי, ומסתבר שהוא לא היה מוצלח במיוחד. מאז מאי הניבה לי הקרן תשואה שלילית של 5%, וזה עוד לפני דמי ניהול. סולידי הוא לא בהכרח סולידי.

למדתי עוד משהו במשבר. למדתי לשנוא עוד יותר את כל התחזיות של הכלכלנים. מי שהאמין באירופה, בעצת הכלכלנים, אכל אותה. במאי 2007 אירגנה אקסלנס נשואה כנס. לא סתם כנס, אלא כנס "אירופה", שבו המליצו כמעט כולם על השקעה ביבשת. יומיים אחרי "כנס אירופה" נכנסתי לתאלי דיווידנד אירופה (תעודת סל שמשקיעה במניות שמחלקות דיווידנד גבוה באירופה) - והפסדתי רבע מההשקעה מאז.

ובכל זאת, אם הזכרנו את גרמניה, אז יש משהו ששימח אותי במשבר האחרון. המיתוס של המכונה הגרמנית התנפץ. אמא שלי נוהגת לומר "רק תוצרת גרמניה". דוד שלי אומר "גולף היא כמו טנק על הכביש". המשבר האחרון לימד אותי שגם הדקס הגרמני יכול בלי בושה להתרסק ב-20% בשלושה ימים. שקל אחד (או יורו) לא שמתי על הגרמנים האלה.