אני יודעת בדיוק מה אתם חושבים לעצמכם; 'מהדורה מוגבלת'? מה זה, זה לא הפקה של המרכז הקהילתי? ובכן נכון, אני בהחלט מסכימה אתכם שלמראית עין מדובר בתכנית זולה, רועשת ולא מעניינת בעליל. אבל, עכשיו כשאני למודת צפייה, אני דווקא רוצה להכריז ש'מהדורה מוגבלת' פשוט מצחיקה בטירוף. החל מצוות המנחים דודו ארז ואפרת אברמוב, וכלה בכל צוות המשתתפים הקבוע. הורסים.
גסויות?!
למראית עין באמת נראה שזו סתם תוכנית כזו סטייל 'טופי והגורילה', משהו ש'ביפ' עושה כדי לסתום חורים בשידורים (למרות שכבר מזמן מוגבלת משודרת בלילות שישי בערוץ שתיים). אבל ממש כמו סינדרום ה'רצועה' בשעתו, כך גם הפעם. פשוט מדובר בתכנית שאולי לא נתפסים בה מצפייה ראשונית, אבל אחר כמה פעמים כבר יוצאים מכורים ולא יכולים בלי. היי, אפילו האורחים שמגעים להתארח משתטים בטירוף, ואנחנו לא מדברים אתכם רק על השפה והגסויות, אלא בכלל, על אווירת השחרור שנעוצה בגישה כללית כזו ש"ממילא אף אחד לא רואה את זה, אז מה אכפת לנו...".
המעגל
אבל יש משהו כל כך מצחיק ב'מהדורה מוגבלת', וברגע שתתעלמו מדברים שוליים כמו תפאורה מכוערת ומוזיקת מעברונים מטרידה שחוזרת על עצמה במעין מנטרה מייגעת, ברגע זה תבחינו בחבורת אנשים קרועים במיוחד. ונכון שהנישה של התכנית לא מי יודע מה מתוחכמת (ניקח כמה אנשים במעגל וניתן להם לדבר על מאורעות היום), אבל בניגוד לחבר'ה של 'מועדון לילה', למשל, שנראו כאילו הם באו יותר בשביל עצמם מאשר בשביל להצחיק את הצופים, 'מוגבלת' פשוט קולעת בול. עם אבי נוסבאום, ההוא שהתבלט עוד בימי 'האקדמיה לצחוק', אבי אטינגר הההזוי וכמובן שחר חסון הגואה שלא מהסס לצחוק על הרצל בכל הזדמנות. יש כאן חבורת קומיקאים שהם גם מושחזים וחמושים בציניות מתוחכמת, וגם לא בוחלים בהומור פיפי-קקי.
תעשו לעצמכם טובה ואל תפספסו את 'מהדורה מוגבלת'. בהתחלה לא תרצו לחזור לדייט שני, אבל בהמשך, מילה שלנו, תהיו כבר אובססיביים כמו איזה עדר גרופיז של נינט.