כאבי אוזניים, רוק שניתז מכל עבר, לוח ענק ומאיים ובקיצור כאב ראש אחד גדול נשמע כמו תור לקופת חולים? אז זהו, שלא: מדובר במקום שלכם בכיתה. כן כן, זה שמקדימה.
לא יעזרו כל הטיעונים של החנבאצים ממועדון הכימיה, המקום האולטימטיבי לישיבה בכיתה הוא הנידח ביותר מאחורה ובצד. ממש בפינה של הכיתה, אי שם מתחת למזגן ובמרחק נגיעה מהחלון. רק שם אפשר להתרווח קצת, למתוח שרירים, לדבר כמה שרוצים, לשחק איזה "ארץ עיר" ספונטני עם השותף לשולחן לתרגל את יכולות הסטנגה עם כמה עטים. זה המקום שהמורה אף פעם לא שמה אליו לב, והפיתרון המושלם למי שאין להם יותר מדי כוח ללמוד לפני מבחנים... תוסיפו לזה גם את היכולת (הנדירה!) לשחק אותה דני רופ ולשלוט במזג האוויר: חם? קר? השליטה בחלון בידיים שלכם ושהשאר יקפצו!
אז נכון, סביר להניח שכשיושבים מתחת לאף של המורה, סופגים ביחד עם הנזלת שלה גם הרבה יותר חומר לימוד אבל למי איכפת? יש גבול לכמה אפשר לסבול את התחת של המורה מתנענע מול העיניים בוקר שלם, לא? לפני המבחן חורשים בשיעורים זורמים, ואם אפשר אז לכיוון הקיר האחורי.
אז אתם שומרים לי מאחורה?
אז מה אתם אומרים? גם אתם רצים לתפוס את השולחן האחורי, או שדווקא מתאים לכם מערכת יחסים צמודה-צמודה עם המורה מקדימה?
לשבת מאחורה - חם או סתם?