הסאגה המתמשכת שהיא יחסינו עם הפלסטינים רשמה בשבועות האחרונים עוד פרק. החמאס ביצע ירי מסיבי של קסאמים על שדרות ויישובי עוטף עזה, צה"ל פעל בקצרה ברצועה ואז סגר אותה הרמטית. תושבי שדרות ישבו במרחבים המוגנים ותושבי עזה ישבו בחושך.
היום יתקיים בז'נווה דיון של מועצת האו"ם לזכויות אדם בנושא המצב ההומניטרי ברצועת עזה. הפלסטינים מקווים להוציא מהדיון הודעת גינוי לישראל. ישראל וארה"ב אמנם הודיעו שיחרימו את הדיון, אך זה לא סוד שאתמול שתי המדינות השקיעו מאמצים רבים כדי למנוע הודעת גינוי של ישראל במועצת הביטחון.
אז מי ניצח בקרב ההסברה שהתלווה, כמו תמיד, לסיבוב הנוכחי בחלופת המהלומות בין ישראל לפלסטינים? האם השבועות האחרונים היו "ימים של טרור" ו"שגרת הקסאם" בשדרות, או שמא היו אלה שבועות של "מצור ומחסור ברצועה" ושל "עזה בעלטה: עשרות פלסטינים נותרו ללא חשמל"? אילו תמונות נחקקו עמוק יותר בתודעה העולמית אלו של ילדי שדרות המחפשים מחסה מן הקסאם בבטונאדות, תחת שולחנות בית הספר ובעצם, תחת כל עץ רענן, או אלו של תושבי עזה החשוכה, נרות בידיהם, מתחננים לסיוע הומניטרי? הדעה שלכם, גם בוידאו.