לא יודע אם שמתם לב, אבל אנחנו חיים במאה ה-21. בשנת 2008, שבה כמעט בכל בית יש מחשב מחובר לאינטרנט מהיר, מערכת קולנוע ביתית ומסך בגודל של המטבח כולו. כמעט כל אחד יכול היום לשבת לו בנחת מול הטלוויזיה - לצפות בסרטים הכי חדשים, בזמן שהכי מתאים לו ואפילו ליהנות ממקום לרגליים. ולמרות כל זה, אנחנו לא מפסיקים ללכת לבתי הקולנוע: להוציא את כל הכסף שחסכנו על כרטיס לסרט ופופקורן (מאתמול), לשבת יחד עם הר אנשים שלא מפסיקים לדבר בטלפון ולהתמודד עם העובדה שאין מקום לרגלים. וגם לא לשאר הגוף.
בכל זאת - הקולנוע עדיין חם. הכי חם. זה נכון שאפשר לראות בבית, וזה נכון שזה גם יותר זול אבל הקולנוע הוא עדין המקום לפגוש בו את כולם, להידחס כולם ביחד באותה השורה, וחצי סרט להסתלבט על המוכרת המחוצ'קנת בקיוסק שכבר שבע שנים עובדת שם ועדיין מסתבכת עם המכונה של הפופקורן.
אז אל תגידו שלא אמרנו: בתי הקולנוע הם חמים אש (אפילו כשהתנור מקולקל), ואם אתם חושבים אחרת - כפתור התגובות שלנו אוהב שלוחצים לו על הבטן ומחליטים: קולנוע- חם או סתם?