אומרים שכגודל הציפיות כך גודל האכזבות, ולכן לא ציפיתי להרבה מהטלנובלה (דרמה יומית, שכחתי)החדשה, זו עם השם הכי לא אמין בישראל: כבר מהדקה הראשונה שבה הופיע ציטוט שאמור להיות קשור לסדרה וגל אוחובסקי הצהיר שהיה קרוע על דני מגיל 7, הבנתי שזה הולך להיות קיטשי ביותר. קשה להגיד שטעיתי.
בעלילה המרתקת והפואטית הפעם אנחנו אמורים להעביר כל ערב במעקב אחרי אחת (גאיה טראוב) שחוזרת לסיקסטיז דרך מזוודה במעין חור זמן ומתאהבת במושא הסרט הדוקומנטרי שהפיקה, דני הוליווד. למרות הקאסט התמוה משהו ואי האמינות הנשפכת כשערותיה של נינט מכיסא הספר, "דני הוליווד" היא סדרה טובה, באופן יחסי ובמונחים שלנו כמובן. יש משהו בשנות ה-60 שבאמת גורם לנו לשבת על הספה ולראות את דני הוליווד וחבורתו מדדים להם בין העולמות. האווירה הקסומה, התמימות, התחושה הזו שהכל היה נורא פשוט אז, והפנטזיה על ימים שבהם אהבה הייתה אהבה ומוסיקה הייתה מוסיקה כל אלה כמעט ממגנטים אותך למסך וגורמים לך לשכוח את החסרונות שבסיפור, ויש כאלה. אפילו לא מעט.
דני הוליווד, לפחות מבחינתי, לוקחת את "בובות" בסיבוב, ומצליחה להכניס למזוודה את שתי העונות האחרונות של "השיר שלנו". ואף מילה על נינט היא, כבר החלטנו, חוזרת לקריית גת. לא?
אחרי שכבר חרשתם על "השיר", בעטתם ב"אלופה", שיחקתם ב"משחק החיים" והתמודדתם בגבורה עם "מיכאלה" הדי-מיותרת - הגיע הזמן לשפוט את מופע שנות ה-70 החדש של "יס": חיקוי עלוב לתקופה שלא הכרנו, או אחלה גרוב נוסטלגי שמרגיש טוב ונראה מצויין?
שחקו אותה מבקרים הוליוודיים ותנו לנו בהכרעה: דני הוליווד - חם או סתם?