תשמעו, אני חייבת להודות שכשרק ניסיתי לנתח בנוסחאות המתמטיות המתקדמות שלי האם הלוק הורוד-הפקאצי הוא חם או סתם - ניצבה בפניי דילמה קשה במיוחד. הרי מצד אחד פאקצות רעשניות וצווחנית זה הכי סתם שיש, אבל מצד שני - חובבת קיטש שכמוני לא יכולה להתעלם מהורוד העולץ. וואלה, דילמה.
ואז, כשהרהרתי בנושא ביני לבין עצמי, הבנתי שמדובר בלא פחות ממרד: כן כן, ממש ככה. בר כוכבא, המכבים ואת שם עם החולצה הצמודה והצווחנית חולקים את אותו מקצוע. כי ללכת דווקא היום, כשכל התגובות כל כך שליליות, עם חולצה ורודה זו אמירה, ואמירה באופנה - זה הדבר החם ביותר.
ממש כמו שלבנים של "טוקיו הוטל" לא איכפת להסתובב עם לק שחור ולהסתכן שיקראו להם "פריקים", כך גם אנחנו בועטות במוסכמות וצובעות את העולם בורוד - ואם זו לא שליחות חברתית, אני באמת לא יודעת מה כן. תנו לזה רק כמה חודשים, ותראו איך שגם כל בחור שני ברחוב משוויץ בסוודר הורוד החדש שלו.
בקיצור, אתם יכולים לקרוא לי פקאצה ולצעוק לי "פרחה" ברחוב - בכל מקרה יהיה לי די קשה לראות אתכם מעבר לפונפונים הורודים והחמים שלי...
יש מצב שהוורוד קצת עיוות את תפיסת המציאות של דנה?
תנו לנו אתם את ההחלטה האמיתית: הלוק החורפי בורוד - חם או סתם?