מושג ירוק

באחרונה הגיע מכשיר חדש, תחליף לזה שנח בקרקעית הנמל. "אני מסופק אם המכשיר החדש יוכל לבלום את הריח", מודה עזרא, "אם הוא לא יצליח, זה דבר שהציבור לא יוכל לעמוד בו. הם ייאלצו לסגור", הוא מוסיף בחירוק שיניים. לא קל לסתום את הגולל על סיפור הצלחה ציוני שנמק בריח נורא כל-כך. "זה מקרה שאתה הולך בו עד הסוף".

איכות הסביבה, או אקולוגיה - כינוי המעניק לעניין ניחוח בין-לאומי - הייתה לנושא שיחה סלונית מקובל. היא תובעת נתח נכבד מהנאומים המקובלים מאחורי הפודיום בישיבת המליאה, ומזכה את חסידיה המפורסמים בפרסים יוקרתיים. פעמים רבות היא נותרת על מסכי הסינמטקים, באופניים ובסלי הקניות הרב-פעמיים של תושבי תל אביב, ובסבר פניהם הדאוג של הפוליטיקאים.

גדעון עזרא, האיש שאמור להוציא את הנושא האמורפי הזה ממכלאות הבקבוקים, הוא לא טיפוס היי-טקי, חד ומהיר. לא הוא יתפוס בידיים רעבות את האופנה החולפת. את דבריו יורה עזרא בבטחה, כמו אקדוחן ותיק, לעתים בטון דידקטי, ממרום שנותיו.
את מצב איכות הסביבה בארץ בשנת 2018, עשור מעכשיו, יכולים היו לשרטט גורמים רבים. ניתן היה להפנות את השאלה בדבר עתידנו הירוק לפעילים שמעורים בכל עוולה, נכונים להשתתף בהפגנות ולזעוק את זעקת הסביבה. ניתן היה לפנות גם למומחים הבוחנים את הבעיות הסביבתיות מכל הזוויות, ומנבאים כל אחת מהן באופן מדעי. עזרא אינו אחד מהם. ובכל זאת, החלטותיו, מעשיו, הם אלו שיכריעו כיצד תיראה מדינת ישראל, עשר שנים מהיום.

כשאתה מנסה להסתכל קדימה, לישראל של שנת 2018, איך אתה משרטט את תמונת איכות הסביבה? אתה אופטימי?
"קודם כל, היום המודעות היא גבוהה בהרבה מבעבר", אומר עזרא, "יש לנו הרבה בעיות יסוד במדינה. נושא המים, לדוגמא, שמתבסס בראש ובראשונה על הגשמים שירדו במהלך החורפים הבאים. קשה לי לבוא ולהגיד מה יהיה מחר, במיוחד עם מגמת התחממות כדור הארץ. בנושא הזה אי אפשר לנבא".

ברקע תשובתו של עזרא ניתן לשמוע את הדי הוועידה הבינלאומית לאיכות הסביבה בבאלי, אינדונזיה. לאור הלחץ הבינלאומי, הסכימה ארה"ב, המייצרת כרבע מגזי החממה בעולם, לתוכנית מתאר להפחתה משמעותית בפליטת גזי החממה.
השר עזרא מסמן את ישראל כשותפה מלאה למאבק שהוכרז באינדונזיה. "נושא התחממות כדור הארץ הוא לא מערכה שאנחנו מנהלים לבד. זו מערכה עולמית", הוא מסביר. "מדינת ישראל צריכה להירתם לנושא הזה, הרבה לפני 2018. אנחנו מדברים על כך שב-2009 תיקבע המדיניות שתחול משנת 2013, כאשר המחמירים מדברים על הפחתה של גזי החממה עד שנת 2020 ב-25 עד 40 אחוזים. זו סוגיה קשה מאוד".

אנחנו רוצים לקחת בזה חלק? כמדינה קטנה, חסרת משאבי טבע, שכלכלתה מבוססת על תעשייה?
"אנחנו חייבים לקחת בזה חלק".
ארה"ב לא עושה את המהלך הזה ברצון רב.
"האמריקאים, בוא נאמר ככה, לא קיבלו את המספרים שהוצגו בוועידה. ומאחר שארה"ב הסכימה לעניין עקרונית, אז לא נקבעו מספרים. לנו, במדינת ישראל, יש בעיה, כי אנחנו שייכים לקבוצת המדינות המתפתחות ולא המפותחות, ועל הארצות האלה יוטל עומס גדול יותר. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שאנחנו עושים את המקסימום.

"אני לא חושב שתכננו צעדים שלא לקחו בחשבון את נושא ההתחממות, גם לפני הוועידה", הוא ממשיך. "צריך לעשות את הדברים במשנה מרץ. האם אנחנו בנקודת האל חזור או הכן חזור? אני לא הייתי מדבר בכזו החלטיות".

באיפוק המאפיין רבים ממהלכיו, עזרא לא ממהר להגביל את מפעלי התעשייה החשודים כמזהמים. הוא נותן להם ארכה. בעיניו הם ציונות. ציונות שהלכה והסתבכה, עם הקמת מבני מגורים בסמוך להם. שהלכה והתרחקה מהקונצנזוס, עם התפתחות התודעה האקולוגית. הוא לא ירשה להם להמשיך ולסכן חיי אזרחים, אך הוא דורש הבנה ואורך רוח.

"תעשיית ההיי-טק במדינת ישראל מייצרת שישה אחוזים וחצי מהתל"ג, והתעשייה הכימית - קצת יותר משלושה אחוזים", מבהיר עזרא. "התכונות של היי-טק הן שכאשר הוא מבשיל, הוא נמכר לאיזושהי מדינה. התעשייה הכימית היא דבר שקיים ונשאר במדינת ישראל".

"אין שום בעיה", הוא מטיח, "שכל המפעלים האלו של התעשייה הכימית יעברו להודו או לסין או לכל מדינה אחרת. אבל אנחנו צריכים את התעשייה הזו פה, ואנחנו צריכים אותה נקייה. אפשר לבוא ולהגיד 'התעשייה מזהמת'. אתם רוצים לחיות בלי זה?"

לא. אנחנו תוהים מדוע יש צורך בכמה שנים על מנת להסדיר מסננים שבמדינות אחרות הם נורמה.

"המפעלים האלה הוקמו בשנות ה-30 וה-40, והתיקונים שם הם לא פשוטים, אבל צריך לעשות את המקסימום על מנת שהם יוכלו להמשיך לייצר מצד אחד, ומצד שני לא לזהם".

עזרא הוא לא איש איכות סביבה מובהק. הוא לא נשם את הנושא לפני כניסתו לתפקיד. למרות זאת, הוא מתמצא בפרטים. בארגונים הירוקים יש קולות רבים שמסתייגים ממנו. הביקורת הזו נובעת בחלקה מכך שהשר המכהן הוא לא הליהוק הצפוי של פעיל סביבתי.

"הם רואים רק את הזווית שלהם", הוא מלין. הוא, בעיניו, רואה את התמונה השלמה. לצד הערפיח המתאבך מארובות המפעל, הוא מביט על משפחתו של הפועל, או על פיתוח הפריפריה. "מי עובד שם? הציבור! הציבור עובד שם. אם הציבור לא יעבוד שם, והמפעל לא יתקיים, הם לא יקבלו משכורת בסוף החודש".

לדברי עזרא, הפתרון הוא יצירת הפרדה בין בתי המגורים למפעלי התעשייה. "ליד בתי-הזיקוק, למשל, לא חי אף אחד ולא קם אף עסק. לא היה דבר קילומטרים רבים. אחר-כך החלו לגור יותר ויותר קרוב. המדינה שלנו צפופה. יש מפעל עם חומרים מסוכנים, ואז נבנה שיכון, ואחר-כך אומרים: 'איך יש פה חומרים מסוכנים?' לכן, אנחנו צריכים לדאוג שלא יקומו שיכונים או עסקים מסחריים ליד חומרים מסוכנים".

אבל זה קורה בימים אלה, כשעיר הבה"דים מתוכננת לקום קילומטרים ספורים מרמת חובב.
"החומרים המסוכנים של רמת חובב לא מסכנים את עיר הבה"דים. הבעיה שם היא חומרים שנקלטים באוויר, לא בחומרים מסוכנים. כשמדברים על חומרים מסוכנים מדברים על קילומטר, שני קילומטרים. לא על מרחקים גדולים יותר".

אתה תומך בהקמת עיר הבה"דים בלב שלם?
"מה? זו החלטה שלי? זו החלטה של מדינת ישראל שהתקבלה, כמדומני, ב-2001, ומאז היא הולכת ומתקדמת. את עיר הבה"דים צריך להקים. נניח שמחר נופלת עיר הבה"דים, צריך להתחיל תהליך חדש שאני לא יודע אם ייגמר עד שנת 2018. יש החלטות שפשוט צריך ללכת איתן קדימה. החלטת? בדקת את עצמך? זה שארגונים ירוקים מתנגדים, בסדר. תראו מה תושבי הנגב אומרים. אז צריך להתחשב במגמה ירוקה? זו דוגמה לדילמה".

תושבי הנגב גם אומרים שלא צריך לחכות להקמת עיר הבה"דים כדי שיוכלו לנשום אוויר נקי.
"והם צודקים לגמרי. תושבי באר שבע לא פחות חשובים מהקמת עיר הבה"דים. אנחנו עוסקים ברמת חובב בצורה בלתי רגילה. לגבי עיר הבה"דים - לא מוכר לי אף סיכון. אם אפשר לחיות בבאר שבע, אז אפשר לחיות גם בעיר הבה"דים. אנחנו עובדים על זה"

יש לתוכניות הללו נקודת סיום?
"כל דבר לוקח זמן. לדבר זה קל, לבצע זה קשה. מבחינה מדעית גם קשה לדעת ממה כל דבר נובע. יש לך חומר כזה או אחר שהוא מסרטן, אתה צריך לקבוע מאיפה הוא הגיע, וזה לא פשוט".
אז ב-2018 עיר הבה"דים קיימת, והזיהום מרמת חובב נפסק לחלוטין.

"הלוואי שלא נצטרך בכלל עיר בה"דים", קורץ עזרא לחזון שלום ים תיכוני רחוק.

ובהנחה שכן?
"אז נשפר את המצב הרבה לפני 102. כי אם יהיה חומר ממפעל כלשהו שיכול לפגוע בבאר שבע או בעיר הבה"דים ולא נצליח להתגבר על העניין, נסגור את המפעל, אבל זה תהליך קיצוני מאוד".

אז אם המחיר להגנת הסביבה הוא כזה, יש סיכוי שעד 2018 ילך מפרץ חיפה ויתרוקן ממפעלים.
"לא. כולם יעמדו בתקנים! זה מה שנדרש. בסופו של דבר אנשים צריכים להתפרנס. תוציא את כל המפעלים האלה ממפרץ חיפה, יש לך חוסר עבודה בלתי רגיל. אין בנושא הזה תופעה לא חוקית, שאנחנו לא פועלים נגדה".

השאלה היא איזה מרווח זמן מאפשרים למפעלים המזהמים, ומה המחיר שמשלמים בינתיים. אנחנו לא צוברים את אותם חולים עתידיים שיישבו על ספסלי בג"ץ בעוד עשר שנים?
"אני אומר דבר אחד: אני עושה את המקסימום שאני יכול, נקודה".
זו לא בשורה מרגיעה.
"אבל מה אתם רוצים שאני אגיד? אני עובד במשרד הזה מתוך רצון רב. אני מרוצה מאוד מהתפקיד. יכולתי להחליף אותו בתפקיד אחר ולא רציתי. אני עושה את המקסימום. ביקורת? יש מכל הכיוונים. ההבדל ביני לבינם הוא שאני צריך לעשות והם לא".

הסביבה, מטבעה, נוגעת לכל, מקיפה הכל. מתוקף כך, המשרד שאמון על הגנתה, אמור להיות תמנוני, לשלוח את זרועותיו אל עבר תחומי אחריותם של משרדי ממשלה אחרים. מהשר להגנת הסביבה מצופה לשבת לצדה של שרת החינוך, ולהתוות איתה את תוכניות הלימוד שישרישו בילדים הצעירים את אהבת הטבע.

דיברת על חינוך. יצא לך לשוחח עם שרת החינוך על תוכניות לימוד לכיתות ו' בנושא איכות הסביבה?
"הגשנו תוכנית למשרד החינוך. אנחנו מעוניינים בביצועה יותר ממשרד החינוך. הם מעוניינים במקצועות לבגרות. איכות הסביבה לא נכלל במקצועות האלה, זה נושא משני לכאורה. בעיניי, חינוך להגנת הסביבה יכול להפחית את האלימות".

אז אולי צריך שב-2018 תהיה גם בגרות בנושא?
"אני מקווה שזה יהיה עוד הרבה קודם. זו הייתה המלצה של ועדת החינוך של הכנסת".
עזרא פוזל מחלון משרדו בקריית הממשלה שבדרום הקריה, אל בניין משרד הביטחון, בעל המראה העתידני. "אני לא מרבה להסתכל לשם", הוא אומר. השר עזרא, שמילא שורת תפקידים בשב"כ, מינה עצמו לוחם במערכה על "הגנת הסביבה", השם החדש שבחר למשרד לאיכות הסביבה - פיצוי קטן על ההתרחקות מעולם הביטחון.

הוא יודע שמדינת ישראל לא משתקפת רק בקרני השמש המשתברות על חלונות בניין משרד הביטחון, או מגדלי עזריאלי הסמוכים, אלא גם בשלולית העכורה בשולי הבניינים, או במי הנחלים. כמי שניצב בעבר בראש המשרד לביטחון פנים, הוא מנסה "לראות את התמונה המלאה".
"הגנת הסביבה לא עומדת אצל כולם בעדיפות הראשונה", הוא אומר, מפוכח. "אתמול, ברדיו, דיבר השר בוים על כך שאין איפה לגור בירושלים, ושצריך אולי לחדש את תוכנית ספדי. זה בניגוד גמור למדיניות המשרד שלי. אם היה יועץ לידו שהיה אומר לו: 'דיר באלק, אתה פוגע בשטחים פתוחים', אז הוא לא היה אומר את זה".

אז אולי, במחשבה קדימה, ל-2018, השר להגנת הסביבה צריך להיות נוקשה יותר עם שאר המשרדים?
הוא נאנח. "המיקום של השר להגנת הסביבה במדינת ישראל..."
...הוא הקטן והחלש ביותר.
"לא קטן ולא חלש", הוא זועם. "במדינה שהבעיות שלה הן בעיות ביטחון, בעיות חינוך ורווחה, נושא איכות הסביבה נדחק הצדה. אני מבין את המצוקה שהממשלה נמצאת בה. כולם אומרים שאני ויתרתי בנושא של התקציב. אני לא ויתרתי על שום דבר".

"הבנתו" של עזרא את הבעיות היומיומית בהן שרויה ישראל, מאפשרת לו להיות יחסית שלם עם תקציבו. בשעה שהארגונים הסביבתיים עוקבים בחרדה אחר כל קיצוץ בתקציב המשרד, ומשרדים אחרים נלחמים מדי יום להגדלת תקציבם, עזרא שלו. בעבר, בריאיון לעיתון "מעריב", אמר כי "מדינת ישראל משופעת בבעיות: חמאס, קטיושות, חולי המעי הגס. אם אני אבקש לשוחח עם ראש הממשלה בנושא איכות הסביבה, ואני שם עצמי במקומו, אני בספק אם אתן עדיפות לפגישה הזו".

"התקציב של השנה דומה לזה של שנה שעברה", הוא חורץ. עזרא מסביר את תהליכי גלגולי הכספים מהרשויות המקומיות, חזרה למשרד, אך השורה התחתונה ברורה: התקציב קוצץ מ-180 מיליון, ל-145 מיליון.
המשרד לאיכות הסביבה יכול לממש תוכניות עם תקציב הולך וקטן?
"תקציב זה דבר חשוב, אבל במשרד יש דברים חשובים מתקציב. על מנת להיות יעילים, אנחנו צריכים, בראש ובראשונה, את המומחים הטובים ביותר. בנושא הסלולר, למשל, שיש סביבו ויכוח גדול מאוד, אם אני קובע את העמדה הנכונה לגבי זה, ולא תהיה קרינה כתוצאה מההחלטות שלי, זה רק בגלל שיש לי את המומחים הטובים ביותר".

השר עזרא גאה במיוחד באישור שקיבל באחרונה, לגייס יועצים חדשים: 35 אנשים נוספים. גידול נוסף שחל בכוח האדם במשרד, הוא במספר גובי הקנסות - מאפס לשניים. "לא היה לי אף אחד", מסביר עזרא, "עכשיו יש שניים וזה מספיק לגמרי. אנחנו זקוקים גם למחלקה משפטית גדולה וחזקה יותר, למומחים הכי רציניים במשק".

איך מושכים את המומחים האלה למשרד שלך?
"מציעים להם משכורת יותר גבוהה. שכר הולם. היום יש עיצומים במשרד שלי, כי העובדים בו משתכרים פחות מבמשרדי הממשלה האחרים".

ובכל זאת, על אף ההתחממות הגלובלית, התמוססות הקרחונים תחת רגליהם של דובי הקוטב הנכחדים וכל שאר מושגים רחוקים, את הבעיה המרכזית שלו תולה עזרא בנפשו של כל אזרח. ה"טרנדיות", מצד אחד, של נושא איכות הסביבה, או אולי דווקא העובדה שאנחנו מתקרבים אל נקודת האל-חזור, הביאה גל של פתרונות.

המשרד לאיכות הסביבה יודע, במקרים רבים, כמה יעלה הפתרון הטכנולוגי, אותו אביזר או מכשיר, שעשוי להוביל אותנו לישראל ירוקה יותר. על החלטותיהם של האנשים הוא מתקשה להשפיע. עזרא מבין ששנת 8102 תלויה בידיו של האזרח, בהחלטותיו הפשוטות.

השר עזרא נרגש מידיעה ששודרה באותו הבוקר ברדיו. תאים סולריים מוצעים לאזרחים אכפתיים, בתמורה ל-30 אלף שקל. התאים, שיורכבו על גגותיהם, יאפשרו הפקת אנרגיה מהשמש, ויחסכו את השימוש בחשמל רגיל.

"כמה אנשים ילכו ויקנו דבר כזה? נורה של מאה ואט עולה בערך חמישה שקלים", הוא מסביר, "נורת פלורסנט, שמפיקה אותה כמות של אור - עולה פי חמישה, והפלורסנט משתמשת רק ב-23 אחוזים מכמות החשמל של הנורה הרגילה. איך אני אגרום לאזרחי מדינת ישראל ללכת לחנות, ולבקש נורת פלורסנט? על-ידי שכנוע. באו ואמרו לי: תוזילו את המחירים של הפלורסנט, ואז אנשים יקנו יותר. אבל זה כבר עניין מסחרי".

אבל זה גם עניין של המצב הכלכלי פה בישראל.
"אני לא מדבר על תאים סולריים ב-30 אלף שקל. אני מדבר על נורה. אנשים לא ממהרים להשקיע את ההוצאה הסבירה הזו".
האזרח שמתקשה לגמור את החודש, יתקשה להשתתף בחישובים המתמטיים המתקדמים האלה. בבואו לחנות הוא יעדיף את המוצר הזול.

"בסופו של דבר ההשקעה מחזירה את עצמה. זו לא הוצאה בלתי אפשרית".
ואם בכל זאת מדברים על תאים סולריים, למה לא להציע סיוע ממשלתי, כך שלא רק האיש האמיד, אלא גם האדם הממוצע, יוכל להרשות לעצמו?
"הממשל מצהיר שהוא מעודד את זה. יש לנו מיסוי ירוק, שמנסה לעודד רכבים היברידיים, שחוסכים בכמות הדלק. אני מת שכל המכוניות פה בישראל יהיו היברידיות. זה הנושא הכי חשוב".

עזרא עצמו, אגב, לא נוסע ברכב היברידי. "זו מכונית קטנה", הוא מסביר, "ואני נוסע אלפי קילומטרים בחודש. אני לא נוסע מהבית למשרד ובחזרה".
אתה יכול להתערב בהחלטות של יבואני הרכב, כדי להפחית את כמות המכוניות התקועות בפקקים בכניסה לתל אביב?
"אני לא יכול להתערב במשק החופשי במדינת ישראל. הבעיה היא בשכנוע העצמי של האזרח".

ואולי ההסתכלות היא דווקא הפוכה. כאזרחים, בשעה הקריטית הזו, אולי צריך שבראש המשרד יעמוד מישהו שהסביבה בנפשו? אקטיביסט לוחם?
"אני לא נראה לוחם? אני לחמתי כל החיים שלי, ואני מוכן להמשיך ללחום. אבל אנחנו נמצאים במדינת חוק, ולא כל דבר שאנחנו רוצים אפשר לבצע". 0