בואו נקרא לילד בשמו: ה"בלוגרים" הם לא אנשים פתוחים ומגניבים, מדובר בסך הכל בחבורת בכיינים שדורשת צומי... בילדים שמחפשים בנרות חברים וירטואליים שיגידו להם כמה הם מסכנים, ירגיעו אותם וינחמו אותם שהכל יהיה בסדר. רק לי זה נשמע קצת פאתטי?
אנשים משקיעים ופותחים עמוד אינטרנט מעוצב כדי "לפתוח את ליבם", לספר לכולם על החיים שלהם, על הלימודים, על החברים, על האהבות ובעיקר על כמה שהחיים קשים ולא הוגנים - וכל זה בשביל מה? בשביל להגיד לחברים שלהם מביה"ס להיכנס ולקרוא את מה שהם כותבים עליהם במקום לחסוך לכולם זמן, אנרגיה ועצבים ופשוט לשתף את החברים במה שהם רוצים בדרך הישנה והטובה, אתם יודעים - זאת שבה ממש פותחים את הפה ומוציאים איזה קול, כזה?
שלא תבינו לא נכון, אני מאוד מבינה את הצורך "להשתפך" ולהוציא הכל מהלב - כמה שיותר לפרוק, יותר טוב: אבל למה באינטרנט כשכל העולם קורא את זה?! ולמה, למה לכל הרוחות אתם חושבים שמעניינות אותי התובנות העמוקות שצצו לכם כשראיתם כלבלב משתין ברחוב שהזכיר לכם מראות ילדות נשכחים בחיק הטבע?
בקיצור אנשים- רדו מעניין הבלוגים ועשו טובה, קפצו לחנות וקנו לעצמכם יומן... זה יעשה את העבודה!
כן, עדי קצת ממורמרת, אנחנו יודעים.
אבל אחרי שקראתם את הנאום חוצב הלהבות שלה הגיע הזמן לשתף במה שאתם חושבים: בלוגים - חם או סתם?