תשכחו את שרהל'ה שרון, את הגיבעתרון, את "רק הבנות" ו"רק הבנים", את "ים השיבולים שמסביב" ואפילו את עינת שרוף. בקיצור תשכחו את כל מה שאתם יודעים על שירה בציבור!
עכשיו עצמו את העיניים, ותדמיינו כרי דשא או איזה מועדון מגניב והרבה חבר'ה צעירים שרים ומשתגעים על שירים ישראליים מכל הזמנים. תתפלאו, אבל מדובר במציאות קיימת. יותר ויותר חבר'ה מוצאים את עצמם נסחפים בגל החדש הזה שעושה המון שמיייח: הדור ה-3 וחצי של השירה בציבור מלא בצחוקים, קצב וגרוב, ומצליח לכבוש כל פינה בארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה (סליחה, נסחפתי).
משירים שההורים שלכם גדלו עליהם, ועד העדכונים האחרונים לפלייליסט של גלגל"צ שום דבר לא נשאר בחוץ, והכל אפשר לשיר בקול גדול עד שכבר נהיים צרודים: נעמי שמר פוגשת את משינה, ויוצאת מזה אחלה חינגה!
אז אם בא לכם לגוון קצת את היציאות הקבועות לגינה או את הביקורים החוזרים בקולנוע היקר והצפוף, ולעשות משהו קצת אחר שיקפיץ אתכם תעשו חימום קולי זריז בבית ותכניסו את עצמכם לתוך מרכז הרחבה של הדבר הכי לוהט בשטח.
אחרי הכל: "חום יולי אוגוסט" קר ליד טרנד השירה בציב(ו)ר (נו, בשביל החרוז. מה איכפת לכם?)
הבנות והבנים, כולם יחדיו
לוחצים על העכבר ומצביעים עכשיו:
שירה בציבור - חם או סתם?