הרב מאיר ישראל לאו נולד לשושלת רבנים ידועה, נצר למהר"מ מפדובה. לאו שהה בזמן מלחמת העולם השניה בגטו פיוטרקוב, במחנה העבודה בצ'נסטוחוב ובמחנה הריכוז בוכנוואלד. הוריו נספו בשואה.
לאחר סיום המלחמה עלה לישראל במסגרת עליית הנוער. הוא למד בישיבות קול תורה וכנסת חזקיהו. ב-1960 הוסמך לרב וכיהן כרב בית הכנסת "תפארת צבי" בתל-אביב וכמורה לתנ"ך ותושב"ע בבתי ספר בתל-אביב ופתח-תקווה. בשנים 1971-1979 כיהן כרב אזור צפון תל-אביב. בשנים 1979-1988 כיהן כרב הראשי של נתניה. ב-1983 נבחר למועצת הרבנות הראשית. בשנים 1988-1993 כיהן כרב הראשי של תל-אביב וכנשיא בית הדין הרבני של העיר.
ב-1993 נבחר לרב האשכנזי הראשי לישראל.
לאו נשוי ואב לשמונה.