סטודנט ישראלי בבגדי כבאי מסייע למחלצים

"כשהבניין הראשון קרס פחדתי שחברים שלי נקברו מתחת להריסות. כשהגעתי לאזור הכל היה חשוך. נכנסתי לחצי שעה לבניין סמוך, עד שהאבק התפזר, והמשכתי. אבל אז האזור נסגר כבר לאזרחים. ראיתי כבאי מתחיל להוריד פצועים לבית חולים, ונסעתי איתו. נתנו לי מדים, והתחלתי לפנות גופות. זה מה שעשיתי ביומיים האחרונים". "הגופה הראשונה שהוצאנו היתה של מפקד גדוד הכבאים שהבנין הראשון התמוטט עליהם. 400 הכבאים שהיו ביחידת החילוץ השנייה הורידו את הקסדות ועמדו דקה דומייה. זה היה מחזה מעורר צמרמורת".

כשמטוס חברת "אמריקן איירליינס" התרסק לתוך המגדל הראשון של מרכז הסחר העולמי במנהטן, ארי שון ברון היה בקומה ה-78. את כל הדרך למטה הוא רץ ברגל, נושא עמו עמיתה לעבודה, שנכוותה בזרעותיה. ברון, ישראלי לשעבר, עובד בחברת ההשקעות "קנטר פיצג'רלד". הוא אומר שניצל הודות לעובדה שלא הספיק לעלות למעלית המובילה מהקומה ה-78 לקומה ה-101, שבה נמצא משרדו. "המעלית הזו נפגעה כתוצאה מהפיצוץ, והעובדים שמשרדיהם בקומות העליונות פשוט נתקעו שם", אומר ברון. ברון מגיע לעבודה מדי בוקר בשמונה וחצי, ולדבריו אינו מאחר לעולם. "אבל באותו יום", הוא מספר, "אשתי ביקשה ממני לעזור לבננו לסדר משהו בבית הספר. בגלל העיכוב הזה פיספסתי את המעלית בכמה שניות, ואני חושב שבזכות כך אני חי".

כשנשמע הפיצוץ, אומר ברון, "זחלתי בחושך עד שהגעתי למקום מואר. מצאתי שם מישהי שעובדת אתי, היו לה כוויות בידיים. היא אמרה: 'אל תשאיר אותי לבד'. לקחתי אותה והתחלנו לרדת במדרגות החירום". גם על ישראל צ'צ'קס עברה חוויה דומה. הוא עובד בקומה 80. "קצת אבדה לי תחושת הזמן, אבל נראה לי שלקח לי יותר משעה להגיע למטה", אמר. "הבלגן האמיתי התחיל כשהאנשים בבניין רצו למטה, ומכבי האש התחילו לעלות למעלה".

מארק זמדמר איחר לעבודה בדקות ספורות, משום שהחליט באותו יום לנסוע ברכבת התחתית. ממרחק מטרים ספורים ראה עשן מיתמר מהמגדלים. זמדמר, 62, ניצול שואה, עובד כאדריכל ברשות הנמלים והתעופה, שמשרדיה במרכז הסחר. "האופוריה שהרגשתי אחרי שהבנתי ששוב הצלחתי לשרוד נגמרה די מהר", אמר. "אני לא יודע מתי נחזור לעבודה - מקום העבודה שלנו, נכון לעכשיו, לא קיים".

עדי צבר, ישראלי העובד בחברת "ויוטרייד", בקומה ה-64 של מגדל מס' 1, סיפר: "הגעתי לבניין קצת לפני תשע, אחרי המטוס הראשון פגע בו. הלובי של הבניין היה מוצף מים, והיו בו המון שוטרים והיסטריה רבה. השוטרים היפנו את כולם החוצה. "חיפשתי אנשים מהמשרד, ותוך כדי כך התרסק המטוס השני. ראיתי להבות פורצות מהבניין. כולם ברחו, אנשים נפלו, וסביב היו גופות, חלקן מכוסות בשקיות פלסטיק, וחלקן שלא הצליחו לכסות. היו הרבה נעלים מפוזרות ברחוב. "כשהמטוס פגע בבניין שלנו, עבדו במשרד שבו אני עובד עשרה בני אדם. הם ירדו ברגל 46 קומות, זה לקח להם 20 עד 30 דקות, והם ניצלו", סיפר.