מנהלי קרנות: גם שנת 2002 תהיה שנה אבודה בתעשיית ההון סיכון בישראל

אדי שלו, שותף מנהל בקרן ג'נסיס פרטנרס: "על פי תחזיות בארה"ב, בתחומי טכנולוגיה רבים הגרוע מכל כבר מאחורינו. שנת 2002 תהיה הרבה יותר מוצלחת משנת 2001". לדברי שלו, עיקר ההתעוררות מתמקדת בענפי ה-PC, השבבים ומוצרי הצריכה. תחזיות אלו מעוררות אופטימיות בשוק הריאלי ובעקבותיו בשוק ההון - מה שצפוי להביא לתגובה חיובית בוול סטריט ולחידוש ההנפקות בתחום הטכנולוגיה.

שלו סבור כי תעשיית ההון סיכון האמריקאית, הפעילה גם בתקופות של מיעוט באקזיטים, תגיב לגידול בכמות ההנפקות בהגדלת ההשקעות בחברות סטארט אפ.

לעומת זאת, לדעת שלו תחום התקשורת ימשיך לדשדש במשך רבעונים רבים - 4-6 רבעונים לפחות. השפעת מגמות חיוביות אלו על הנעשה בישראל תהיה פחותה, עקב המצב הבטחוני- מדיני באזור וכן בגלל התמקדות גדולה של התעשייה בתחום התקשורת.

שלי תשובה, מנכ"ל פורסייט, מעט פסימי משלו: "החלק הראשון של השנה די אבוד, כי הוא יעמוד בצל הדו"חות הכספיים של שנת 2001 וקביעת התקציבים בחברות לשנת 2002. אני מעריך שבסביבות אפריל 2002 - זמן פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים - נגיע לשיא השפל. אחר כך נתחיל לעלות חזרה, אבל עדיין נהיה בתקופת משבר.

"החברות המתוקצבות יקבלו את ההחלטות על מסגרת התקציב לשנה הבאה בסוף 2001, כשהשוק במשבר ומצב הרוח העסקי עכור. בניגוד לתקציבי 2001, שנקבעו בשלהי 2000 והושפעו מן הזנבות של אווירת ההייפ, הפעם, קרוב לוודאי, יילכו בחברות על התסריט הגרוע ביותר והקיצוצים יהיו מאוד אגרסיוויים. הנורמה תהיה ללכת לכיוון השמרני ביותר, ועל מנת שיחול שינוי, צריך שיקרה כאן משהו חיובי מאוד ויוצא דופן".

וכמו להמחיש את דבריו של שלו בנוגע לבעייתיות שבהתמקדותן של חברות ישראליות בתחום התקשורת, מצביע תשובה על דו"ח של מקינזי וגולדמן סאקס. על פי הדו"ח מחודש אוגוסט 2001 צפויות ההשקעות של ספקיות התקשורת האמריקאיות בציוד לרדת בשנת 2002 מ-83 מיליארד דולר ל-72 מיליארד דולר - כלומר בכ-10%-15%.

תשובה מסביר שירידה זו אינה מייצגת את הירידה בהשקעות במוצרים חדשניים. "ההשקעות ברכישת מוצרים חדשניים יירדו בשיעור דרסטי הרבה יותר, שיגיע לעשרות אחוזים. המוצרים המסורתיים (קווי טלפון, תאים קוליים) צפויים לספוג ירידה צנועה יותר,אך רוב החברות הישראליות משחקות בשוק המוצרים החדשניים ולא במוצרים המסורתיים. אלו עלולות לגלות שנגמר להן השוק, כמו שקרה לכרומטיס, לנטרו , לואיו ואחרות".

לדברי תשובה, חברות רבות הציגו בעבר מוצרים שנועדו לאפשר ללקוחות להציג שירותים חדשים, אולם לחברות אלו קשה להציג ללקוחות את החזר ההשקעה. תשובה סבור שהקרנות, שחלקן מעוניינות בהמשך ההשקעות באופן סלקטיווי, יעדיפו שלא להשקיע בחברות המבטיחות לייצר הכנסות עתידיות, אלא יתמקדו בחברות המציגות מודלים עסקיים מוכחים, המאפשרים להגיע בטווח סביר לרווחיות, וכן יתמקדו בחברות החוסכות ללקוחותיהן כסף.

ומה באשר לכמות הכסף? יורם אורון נשיא קרן ורטקס ישראל, סבור כי למרות סימני האופטימיות בארה"ב, בשוק המקומי צפויה בעייה חמורה של מחסור מזומנים. "בקרנות ההון סיכון בישראל יש כיום הון פנוי בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר מתוך 7 מיליארד שגויסו. בישראל יש להערכתי 1,500-2,000 חברות סטארט אפ; מתוכן כ-800 הן נתמכות הון סיכון, כשמחצית מן ההשקעות באו מקרנות ישראליות.

"אני מעריך שסכום זה יספיק לתמיכה ב-250-300 חברות סטארט אפ עד סוף 2002. המצב ישתנה רק אם יהיו גיוסים מאסיוויים של קרנות חדשות, או כניסה של קרנות זרות גדולות לארץ בתקופה הקרובה".

יורם טיץ, מנהל תחום ההיי-טק בפירמת הייעוץ קוסט פורר גבאי ERNST & YOUNG, מסביר שהמשבר בענף גרם לכך שמושגי הזמן של הקרנות השתנו יחסית לשנים 1999-2000: "כיום, לקרנות לא ברור מתי יהיה אקזיט בחברות בהן השקיעו ומתי יגויסו קרנות חדשות. הדבר גורם להן להשקיע לאט ובהסתכלות רחוקה קדימה, ואין בכך שום רע. המצב היום בשוק אינו רע מאשר בשנים 1997-1998 אלא תיקון לאובר-הייפ שהיה ב-1999-2000, ולכן לדעתי אין צורך לראות בתקופה הזו תקופה רעה. אני סבור ששנת 2002 תהיה שנת התבססות ולמידה לקראת יציאה מהמשבר ב-2003".