המנהיגים האפריקאים המשתתפים בוועידה לענייני גזענות בדרבן, דרום אפריקה, קוראים להתנצלות של המערב על העבדות והקולוניאליזם, אך לא הצליחו להגיע להחלטה מוסכמת בשאלת הפיצויים המגיעים לצאצאי העבדים.
שאלת העבדות היא הנקודה השנייה השנויה במחלוקת בוועידה, פרט לוויכוח החריף על הגדרת הציונות כגזענות. אתר האינטרנט של בי.בי.סי מוסר כי אחד הדוברים בוועידה, נשיא ניגריה אולוסגן אבסנג'יו, יצא בפומבי נגד סוגיית הפיצויים. לדבריו, התנצלות תאשר את העוול שנעשה לשחורים, ותבטיח שאכזריות כזו לא תחזור על עצמה. "במקרה של התנצלות הפיצויים הופכים להיות לא רלוונטים", אמר אבסנג'יו.
לעומתו, נשיא טוגו, גנאסינגבה איידמה, טוען כי רק כסף יפצה על זוועות סחר העבדים והקולונילאליזם. גם פידל קסטרו, נשיא קובה שהיתה מרכז של סחר עבדים ושרבים מתושביה הם צאצאי העבדים שהגיעו אליה במאה ה-16, תומך בפיצוי לעבדים. לטענתו, הפיצוי הכספי הוא חובה מוסרית אותה חבות מדינות שהתעשרו מהסחר. אף אחד מהמנהיגים האפריקאים אינו מזכיר את העובדה שבראש סחר העבדים עמדו כמה מדינות אפריקאיות, בעיקר במערב היבשת, שמלכיהן התעשרו ממכירת בני עמם לסוחרים הלבנים.
מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, אמר כי "שאלת הפיצויים מסובכת. איני חושב שזה המקום והזמן לפתור את הבעיה", אמר. "אסור לנו לאפשר לבעיה או שתיים להסיט מהמסלול את הוועידה כולה", סיכם ענאן.
שחורים באפריקה וצאצאיהם של העבדים במערב שואבים עידוד רב מהפיצוי שקיבלו ניצולי השואה ובני הדור השני. הפיצויים יכולים לבוא בצורה של מחיקת החובות העצומים של מדינות אפריקאיות, או השקעה בתוכניות סיוע ביבשת. המדינות האירופאיות מוכנות לדון בשאלת ההתנצלות, אך לא לתת פתח לפיצויים חומריים.