וואלה! בדרך לסופרבול

מי נטש: הרבה מאד אנשים, באנחת רווחה. החשובים: בראד ג'ונסון (קווטרבק); אלברט קונל, ג'יימס ת'ראש ואירווינג פרייאר (תופסים); אדריאן מורל (רץ אחורי); ג'יי ליוונברג (סנטר); טרה ג'ונסון (גארד); נדוקווה קאלו (קיצוני הגנתי); דיינה סטאבלפילד (תאקל הגנתי); דיון סאנדרס (מגן פינה, פרש).

בשנה שעברה הפכה הוושינגטון רדסקינס לקבוצה הראשונה בהיסטוריה ששווה למעלה ממאה מיליון דולר. היא גם הפכה לאחת האכזבות הגדולות בהיסטוריה, כשסיימה במאזן 8:8 ולא הגיעה אפילו לפלייאוף, לא כל שכן לסופרבול עליו הצהירה כיעדה הבלעדי.

בהנהלה הבינו את הרמז ונקטו בכמה צעדים. הראשון שבהם היה פיטוריו של המאמן הכושל נורב טרנר, שלא הצליח להפיק דבר מאחד הסגלים הרחבים והמשובחים בהיסטוריה. הצעד הבא היה רגיעה קיצונית בכל הנוגע להחתמת שחקנים חופשיים, והבנה שקבוצה בונים משחקנים ולא מכסף, מהפיסות שצריכים ולא מכל מה שיש בשטח. לסיום, הם הביאו את המאמן מרטי שוטנהיימר, שמוכר (בצדק או לא) כמי שמפיק את המקסימום משחקניו. בראד ג'ונסון, שפתח כקווטרבק בעונה שעברה, עזב. זה היה אמור להשאיר את ג'ף ג'ורג' כמנהיג הבלעדי ולספק שקט תעשייתי, אבל ג'ורג' נפצע. אז וושינגטון הביאה את טוני באנקס, ששוחרר על ידי דאלאס, ובמשחק האחרון נראה באנקס הרבה יותר טוב מג'ורג' ובוושינגטון מתבשל עוד קרב קווטרבקים.

סך הכל? זה לא ממש משנה. באנקס קווטרבק בינוני, וג'ורג' לוקה בבגרות ושיקול דעת. יש בוושינגטון כמה וכמה לבנים חזקות, אבל המגדל שהיא בנתה התפורר, ובלי נס אדריכלי ייקח הרבה זמן לבנות אותו מחדש.

תחזית: 10:6, אולי 9:7, מקום שלישי בבית.

מאזן אשתקד: 4:12, מקום ראשון בבית (הפסידה בסופרבול).

מי חדש: קני הולמס (קיצוני הגנתי); מאט סימונטון (בועט); טוני אומהולץ (בועט הרחקות); רודני וילימס (בועט הרחקות); וויל אלן (מגן פינה, רוקי).

מי נטש: סדריק ג'ונס (קיצוני הגנתי); בראד מיינארד (בועט הרחקות); ראמוס מק'דונלד ורג'י סטיבנס (מגיני פינה); פיט מיטצ'ל (טייט אנד); ג'רמיה פארקר (קיצוני הגנתי); כריסטיאן פיטר (תאקל הגנתי); ריאן פיליפס (ליינבקר); לייל ווסט (סייפטי).

אשתקד, במצב של 4:5, החליט מאמן הג'איינטס ג'ים פאסל לרשום צ'ק. הוא הכריז בבטחה שהקבוצה שלו, שנראתה כמו משהו שמתברבר במהלך עוד עונה חסרת תכלית, הולכת לפלייאוף. השחקנים כנראה לא רצו לשבור לו את המלה. הם יצאו למסע כמעט הזוי של שבעה ניצחונות רצופים בעונה הרגילה, עוד שניים בפלייאוף (כולל שחיטה מדהימה 0:41 מול מינסוטה בגמר ה-NFC) ואז הפסידו כצפוי בסופרבול מול בולטימור.

העונה זה הולך להיות הרבה יותר קשה. ההגנה תמשיך להיות רצחנית. קני הולמס, שהגיע לג'ייאנטס מההגנה המשובחת של טנסי, חושב שהוא ומייקל סטרייהאן יכולים להיות צמד אגדי בקצוות קו ההגנה, ויכול מאד להיות שהוא צודק.

אבל ההתקפה הייתה ונשארה בינונית פלוס, לכל היותר, והרץ האחורי טיקי בארבר והתופס אייק היליארד פותחים את העונה פצועים. כמו כן, השנה הג'איינטס לא יפתיעו אף אחד, אלא יהוו מטרה לכל מי שינסה להוכיח משהו נגד אלופת ה-NFC היוצאת. קרי קולינס, שהיה אחד הסיפורים המרגשים של העונה הקודמת עם עם החזרה לצמרת מתהומות האלכוהוליזם, יצטרך להישאר נקי וממוקד, גם ברגעי מבחן, בעיר הקשה בעולם. אם רון דיקסון המהיר ימשיך להתפתח כתופס כוכב, זה עשוי להרחיק את קולינס מהבקבוק.

סיכומו של דבר? אין סיבה שהג'ייאנטס לא יחזרו לפלייאוף, אבל הסופרבול זה כבר עניין אחר.

תחזית: 6:10, מקום שני בבית.