הפוך על הפוך

במקור נערכה ההצגה בבית קפה שהוקם במיוחד בחצר מתנ"ס נאות שושנים בחולון, עם כלים, ריהוט ובר שהוצב שם במיוחד. מזה שבע שנים פועל במתנ"ס "תאטרון אחים", במסגרתו העלו עד כה השחקנים, בעלי פיגור שכלי, שבע הצגות. חיים טל, במאי הקבוצה, מספר שההצגות הקודמות הועלו על במה מסורתית, כשהקהל צפה ממרחק. מתוך רצון לקרב את הצופים פיזית וע"י כך רגשית אל השחקנים, נבחר בית הקפה.

כמוסד תרבותי שמוכר ונגיש לכולם, מהווה בית הקפה מבחינתם גורם מאחה ומקשר בין בני אדם. ביום רביעי השבוע, הועלתה ההצגה לראשונה במבנה של תאטרון רפרטוארי, ונפתחה לקהל הרחב, לאחר שעד כה הועלו הצגות סגורות המיועדות לאנשי חינוך, ארגונים ובני נוער. הקהל מחא כפיים בהתלהבות, צחק וניכר שמאד התרגש מסיפורי עלילתם של עובדי בית הקפה בעלי הפיגור השכלי. בקלילות משובצת שירה וריקודים, העבירו השחקנים, שגילמו גם דמויות של אנשים שאינם בעלי פיגור, תחושה אותנטית של עולם לא לגמרי מוכר, ובעצם מאד. זוגיות, משפחה, רכילות ומאבקים עם המון הומור עצמי שבא לביטוי במשפט כמו "מה אני צריכה את הבית קפה של המפגרים האלה ליד הבית שלי, בסוף עוד יבנו פה גם הוסטל".

הנושאים בהצגה עלו מתוך עולמם של החברים, וחלק מהטקסטים הם הביאו בעצמם. חלקם עובדים בבתי קפה, למשל דולי כהן שעובדת ב"ארומה" בדיזנגוף סנטר בתל אביב, והאירועים שנידונים בחן קליל מבוססים בין היתר על חוויות לא בכרח נעימות שחווים השחקנים מדי יום בבתי קפה ומחוץ להם.

לדברי חיים טל, יש לקונספט בית הקפה משמעות ערכית כפולה, הן הניסיון להנחיל לחברי הקבוצה את ערך הבילוי, היכולת להזמין מהתפריט ולהתנהל עם כספים בלי לחוש אי נוחות, והן הרצון להנחיל לציבור את ערך הקבלה של אוכלוסיית בעלי הפיגור גם מעבר למסגרות המיוחדות, בחיי היומיום, במסגרת הפשוטה של תרבות הפנאי.

כדי לקדם את השאיפה, תועלה בשלב זה הצגה נוספת שפתוחה לקהל הרחב בקפה תיאטרון הקאמרי, ב-30.4 ב-21:00, בתקווה שיהיו נוספות.

"אני רוצה שהקהל יעיין בתוכנייה ויתלבט בין ההצגה שלנו לכל הצגה אחרת המועלית בתיאטרון" אומר טל, ושולח קריאה לבעלי בתי הקפה, לפרוש חסות על ההצגה ולאפשר לקבוצת התיאטרון להעלותה בבית קפה אותנטי, כי מה יותר מקרב מזה.

שד' שאול המלך 19 תל-אביב, טלפון: 6060960-03