וואלה! בדרך לסופרבול

דאלאס היא קבוצה נטולת אמצע רגשי. או שאוהבים אותה או שנהנים לתעב אותה. יש מי שקורא לה הקבוצה של אמריקה, ויש מי שקורא לה אימפריית הרשע. אין ויכוח על דבר אחד: זו הייתה האימפריה, בהא הידיעה, של שנות ה-90'. שלוש אליפויות בארבע שנים מקנות לה את התואר הזה בזכות. אבל היום האימפריה הזו מעלה אבק.

התופס המפחיד מייקל אירווין מבלה את זמנו בבתי מעצר ואולמות משפט. טרוי אייקמן, הקווטרבק שניצח יותר משחקים בעשור אחד מכל אדם אחר, הלך הביתה מחשש שעוד זעזוע מוח אחד ישאיר לו רק ג'לי בראש. גם החלקים האחרים של המכונה המפחידה נטשו בזה אחר זה. אמיט סמית', הרץ האחורי המעולה שסיסמת הקרב שלו היא "אני קטן מדי בשביל הליגה הזו, אה?" עדיין שם. כך גם רוב קו ההתקפה המאיים שפותח לו חורים, אבל גם אמיט וגם הקו מתחילים להזדקן. בנוסף, העובדה שאת ההתקפה ינחה קווטרבק רוקי (ועל פי כל הסימנים, בעל כישרון צנוע למדי) מרמזת על שנה ארוכה מאד בטקסס.

בהגנה המצב פשוט עצוב. החולשה ניכרת בכל עמדה והשנה זה בטח לא ייפתר. סך הכל? טוב שלהרבה אוהדים של הקאובויס יש כובעים גדולים. הם יוכלו להסתיר בעזרתם את הפנים למראה העונה שעומדת לעבור על הקבוצה שלהם, שבונה את עצמה מחדש.

תחזית: 13:3. אם קרטר לא יעמוד במשימה, זה עלול להיות יותר גרוע כי הקבוצה פשוט תתפרק. מקום אחרון בבית בכל מקרה.