כעסים והתנגדויות

אם כך, הרי את חלק בלתי נפרד ממני, הלא כך?.

"ראה זאת כך יקירי. אסביר זאת שוב, כי נראה לי מתוך שאלתך שעדיין אתה בספק בקשר לקיומי הנפרד כיישות. ברגע שהתקבלה ההחלטה אצלי להצטרף אליך וללוותך, אני חלק ממך. כלומר, מקבלת את כולך כשלם עם כל הדיעות והאמונות שבך, כי זו השלמות שלך כפי שאתה מבין אותה בשלב זה של קיומך".

מתנצל אם כך משתמע, אבל אומר לך זאת בבטחון מלא, אין לי ספקות לגבי ממשותך.

"אבל?".

כן, הרי תמיד חייב להיות אבל כלשהו. אנסה להסביר זאת כך. בשיחתנו האחרונה ניסית להביא דוגמא על הממשות כפי שאנו מבינים אותה, ובעצם כל ההסבר והדוגמאות שהבאת, כמו 'קיפול החלל' או כפי שאנו מכנים זאת 'קפיצה בזמן' המיידע הזה קיים כבר מדעית זה שנים. אני אומנם כתבתי זאת בדיוק כפי שהבנתי שאת מעבירה אלי הסבר זה, אבל, וזה האבל, הייתי בטוח "שיקומו אלה" ויתקפו אותי, וכתוצאה גם את ממשות קיומך. (כאשר פרסמתי את הפגישה הקודמת ברשת האינטרנט מיד הותקפתי על ידי אלה השולטים בתחום הפיזיקה ~ וכמובן שהכוונה הייתה שאינשטיין כבר היה מודע לאפשרות זו).

"אני מבינה אותך, וראיתי את ה"תקיפה" וגם את התשובה שנתת. אל התקיפה לא הייתי מתייחסת כלל ~ אסביר בהמשך ~ אבל לתשובה שנתת אני רוצה להתייחס, למרות שזו הבחירה שלך ואני מכבדת אותה. ענית בכעס, ואני יודעת שכעס זה נבע לא מתוך העובדה ש"הותקפת" בנקודה נכונה ~ כלומר שהטענה שחומר זה קיים כבר שנים הוא נכון ~ אלא בגלל הפחתת הערך של דבר הכי מקודש לך ~ האמת שלך. וכאן חייבת לבוא שאלה. האם לא הבנת שתותקף כאשר תנסה להסביר את קיומי לאחר שדיאלוג זה מתחיל?. הן היה ברור שאנשים המאמינים אחרת, ומאמונה זו נובעת גם ידיעתם, יכנו אותך בשמות גנאי בגלל דיאלוג זה. היה ברור שתותקף אפילו בשקט, אם מפה לאוזן (רכילות בשפתכם) ואם בינם לבין עצמם, על ידי אלה הטוענים לכתר הרוחניות, אבל עדיין לא היתנסו אישית בחוויה, לעיתים אדם אינו מאמין אפילו להיתנסויותיו הוא. לא בגלל שאינו מאמין במשתמע מהיתנסות זו, אלא בגלל שהתנסות זו מתנקשת וסותרת את כל שאולץ להאמין בו במשך השנים. כאן נוצר קונפליקט אדיר בתוכו, בין ההיתנסות והממשות "החדשה" שהיא יוצרת, לבין "הבגידה" במורים, בחברה, באמונות, בחינוך. בקיצור בכל מה שייצר את חייו ~ או יותר נכון בכל מה שהוא יצר ואשר עיצב את חייו. זה בעצם ההסבר על מדוע אמרתי שלא הייתי מתייחסת לתקיפה עצמה ~ כי זו ההבנה שישנה אצל התוקפים בשלב זה של התפתחותם. על כך יש לכבדם מתוך הבנה ולא מתוך שפיטה או כעס, ואתה ~ כאן אנו מגיעים לתגובתך אתה ~ גם כעסת, גם שפטת וגם תקפת. תגובתך חייבת הייתה להעלות שאלות אצלך, ומתוך שאלות אלה היית בעצם מבין שתגובתך 'נכונה' לשני הכיוונים. גם אל התוקפים ~ אבל הם לא העיקר כאן ~ וגם אליך ~ ואתה, כבר אמרנו זאת, כן העיקר כאן. כאשר תהייה מוכן להבין ולקבל בתודעתך העמוקה ביותר ששום דבר לא קיים מלבדך, עלית על דרך המלך".

אני צוחק. משפט אחרון זה נשמע לי 'האגואיזם במיטבו'. אני יודע שלמעלה מסביר שאני טועה במובן המשפט, לכן אבקשת להסביר.

"כמובן שלא לטיפוח האגו כוונתי, למרות שלאגו יש תפקיד נכבד בחיי החומר, הכוונה כמובן שבכל דבר אתה אמור לראות תחילה את עצמך ~ כלומר, לבדוק תחילה את 'איכות' התגובה ומאין נובעת תגובה זו. כל בחירה שאתה בוחר, עדיף לבדוק תחילה את מקומה בתוכך, ולא להגיע למצב של העברת האחריות על סיבות ותרוצים. בצורה הפשוטה, התגובות שלך הם כלפי המשתקף אליך מתוך מטרת התגובה. התגובה היא כלפי עצמך".

מה שאני מבין מכל זה שבעצם התגובה והשפיטה כלפי הייתה נכונה אבל תגובתי כלפי המגיב הייתה מוטעית, נכון?.

"לא, בהחלט שלא אמרתי דבר כזה. אין נכון לא נכון, אין טוב ורע, אלא בעולמך אתה. אם בחרת שדבר הוא נכון, אזי הוא נכון. אם בחרת שדבר הוא מוטעה, אזי הוא מוטעה, וכך הלאה. העובדה שמישהו אחר בחר אחרת ממך אינה צריכה לשנות דבר אצלך, זו בחירתו הוא בעולמו הוא. כל שתוכל לעשות זה לנסות ולגלות היכן אתה יכול ללמוד משהו מתוך בחירתו הוא ולהסב זאת לתועלתך ~ וכמובן שגם הפוך ~ עליו לראות היכן הוא יכול ללמוד משהו מבחירתך אתה ולהסב אותה לתועלתו".

כיצד אוכל להבין ממה אני יכול להפיק תועלת מבחירתו הוא?.

"אתה נתקל בזאת עשרות אם לא מאות פעמים ביום. אותם דברים שהכי מכעיסים אותך אצלו. אותם דברים אצלו שיוצרים אצלך את ההתנגדות הגדולה ביותר. מתוך דברים אלה תבוא ההבנה, אם תהייה מוכן להביט בהם ולהבין שדברים אלה נמצאים אצלך, אבל קבלת החלטה לתעלם מהם. יותר נוח לך לראותם באחר, ומכאן שיותר נוח להתקיפם".

מה שאת אומרת בעצם זה שאם אצליח להבין שהאחר בעצם זה אני אפתור את כל בעיותי!!.

"כן, ולא!. כן, כי בסיכומו של דבר הכל הוא אחד והאחד הוא הכל, אבל זה במבט על. לא, כי לא אמרתי שאתה צריך לאמץ את הדברים המעוררים בך כעס והתנגדות. אמרתי שעליך להסכים לראות את אותם דברים ולהבין שהם חלק ממך. תראה ידידי, קנית מכונית חדשה. לאחר זמן מה מכונית זו מפסיקה לתפקד כפי שאתה מבין שהיא צריכה לתפקד. כאן עומדות בפניך שתי ברירות. א' ~ להמשיך ולהחזיק במכונית זו ובעוגמת הנפש שהיא גורמת לך. ב' ~ להחליף מכונית זו באחרת אשר תעשה אותך מאושר. במה היית בוחר?".

כמובן שבאפשרות השניה.

"אז ראה את הדברים הנמצאים בתוכך והמשתקפים אליך מהאחר כאילו והיו מכונית שעליך להחליף. הייה מוכן להסכים שהם שלך ואצלך, וככאלה, הם נמצאים בשליטתך, ואתה יכול להיות זה אשר יחליט מה לעשות בהם. אם תבחר להתעלם מעוגמות הנפש ול