על פי הגישה ההודית המסורתית, קיימות שלוש סוגי אנרגיות: פראנא, אקשה וקונדליני.
הפראנא נחשבת לאנרגיה שמרחפת באוויר החופשי ונשאבת לגוף על ידי מזון ונשימה. הפראנא מחיה כל חי, וניתן להגבירה ולהשתמש בה כדי לעזור בריפוי.
הקונדליני היא אנרגיה צפונה, האצורה במצב פוטנציאלי ובלתי פעיל בבסיס עמוד השדרה. כאשר היא עולה במעלה הגוף נוצר מצב של הארה.
האקשה היא אנרגיה מסתורית, ומתוארת כנוזל אתרי.
אנרגיות בתרבות הסינית
בתרבות הסינית העתיקה התפתחו מושגי האנרגיה מהאלכימיה, כאשר האלכימאים הראשונים ניסו להפוך מתכת לזהב ולגלות את סוד חיי הנצח.
הסינים הכירו בשני סוגי אנרגיות. הראשונה היתה הלי, אנרגיה של כוח ותופעות על-חושיות. היא מצויה בכל דבר, מחשמל ועד לכוח המשיכה וכוח החשיבה.
השניה היתה צ'י, והיא קשורה בעיקר לגוף ולנשימה. היא זורמת בגוף באמצעות המרידיאנים. המתאמנים באומניות לחימה סיניות מסוגלים להגיע ליכולת גבוהה של שימוש באנרגיה זו, עד כדי כיוונה במחשבה והפלת האויב בתנועה קטנה ביותר.
מסתרי המזרח התיכון
מקדש בעל-בק בלבנון הורכב מאבנים עצומות, שאין איש יודע את מקורן. שלוש מן האבנים שוקלות למעלה מאלף טונות: לא קיים מנוף בעולם שיכול להניפם, או רכב שיכול להובילם. מסתורין דומה אופף את הפירמידות במצרים.
האגדות המצריות העתיקות תיארו מטות אנרגטיים, שהכהן היה טוען ברוחניות. באמצעות המטות הצביעו על אבנים מסיביות שהיו כתוצאה מכך מתרוממות באוויר.
אחד מהסמלים הנפוצים במצרים העתיקה הוא האנך. לפי אגדות מסוימות האנך היה יורה חצי ברק שהיו משמידים את האויב. לעתים מיוחסת לאנך יכולת ריפוי. האנך הורכב מתערובת של מתכות, או משילוב בין מתכת ועץ.
לפעמים נמצא מקלות מוזרים, באורך של כעשרה ס"מ, בפסלים של בני מלוכה, בדרך כלל בכל יד. המקלות נועדו להגביר את שדה האנרגיה האישי, על מנת להשפיע על החומר ועל הרוח. המקל האחד היה עשוי מפחם וברזל מגנטי, והשני מברונזה ובדיל. אם מחזיקים בשני המקלות חשים תחושה מוזרה - מעין נטיה בציר צפון-דרום או מזרח-מערב.
בציורים אחרים נראה שהדמויות מחזיקות מטות מוזרים, שקצה אחד שלהן דמוי ראש חיה והשני דמוי פרסה. המטות היו עשויים מעץ.
אטלנטיס
בספר טימאוס מתאר אפלטון ציויליזציה עתיקה, אבל לא מפרט על הטכנולוגיה שלה. אפלטון רק מזכיר מתכת אדומה, יקרה יותר מכסף וזהב ומציין שהיא אינה קיימת עוד.
אדגר קייסי תיאר אנשים ש"פקדו" על קרניים של "כוח חשמלי" כלשהו, ועל "כוחות הרסניים מתוך מנסרות". כוחות אלה שימשו להנפת מטוסים ושינוע חפצים כבדים.
תחנת הכוח המרכזית היתה קריסטל ענק, ששכן ככל הנראה בראש מגדל. הוא העביר אנריגה מן השמש לשימוש היום-יום. גירסה אחרת טוענת שהקריסטל הענק כיוון את אנרגית השמש לתוך בסיס שהכיל כספית, חומצה גופריתית והמתכת האדמונית המסתורית, שם הותמרה לאנרגיה שימושית שהקורנה כגלי רדיו.