929 אלף פניות התקבלו במוקדי הסיוע של עמותת ער״ן בשלוש שנות המלחמה ומאחוריהן תמונה של מצוקה מתמשכת, שבה הבדידות תופסת מקום הולך וגדל. הנתונים שמפרסמת היום (שלישי) העמותה לקראת ציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר מצביעים גם על עלייה בחלקן של פניות ילדים, בני נוער וצעירים הכוללות תוכן אובדני, ועל הקשיים שמביאים חיילים ומשרתי מילואים לקווי הסיוע.
בסך הכול קיבלו מענה 928,911 פניות: 316,514 בשנה הראשונה למלחמה, 320,486 בשנה השנייה ו-291,911 בשנה השלישית. אף שבשנה האחרונה נרשמה ירידה במספר הפניות, היקפן נותר גבוה. את המענה העניקו 1,850 מתנדבות ומתנדבים בליווי צוות מקצועי. 774,604 פניות נענו בקווי הסיוע הטלפוניים, ועוד 154,307 בשירותי הסיוע ברשת, ובהם צ׳אט, וואטסאפ, פורום, מייל ומסרונים.
הבדידות כבר לא בשוליים - נושא הפניות השכיח ביותר
אחד השינויים הבולטים נוגע לבדידות, שהפכה לנושא השכיח ביותר מבין הקטגוריות שנבדקו. בשנה הראשונה למלחמה עסקו בה 28.2% מהפניות, בשנה השנייה עלה שיעורן ל-39.3%, ובשנה השלישית הגיע ל-41% - יותר מארבע מכל עשר פניות.
במקביל, שיעור הפניות בנושאי חרדה, טראומה ואובדן ירד מ-18.4% בשנה הראשונה ל-9.6% בשנה השלישית. חלקן של הפניות בנושאי כאב נפשי, דיכאון ומצוקה נפשית חריפה ירד מ-26.6% לכ-20%.
בער״ן מדגישים כי אין בכך בהכרח עדות להקלה במצוקה או לכך שהשלכות המלחמה חלפו: מדובר בשינוי בהרכב הנושאים שמעלים הפונים. גם קשיים בזוגיות, בהורות וביחסים חברתיים תפסו מקום גדול יותר, ושיעור הפניות שעסקו בהם עלה מ-18% ל-20.5%.
אצל הצעירים נדלקת נורה אדומה - יותר פניות עם תוכן אובדני
בקרב ילדים, בני נוער וצעירים עד גיל 24, הנתונים מצביעים על מגמה המחייבת תשומת לב מיוחדת. שיעור הפניות בקבוצה זו שכללו תוכן אובדני - מחשבות, כוונות או מעשים, עלה מ-2.6% בשנה הראשונה ל-2.9% בשנה השנייה ול-4.4% בשנה השלישית. בער״ן מבהירים כי אין להסיק מכך על שיעור האובדנות בקרב צעירים בישראל או לייחס את העלייה למלחמה בלבד. מצוקה אובדנית מושפעת משילוב גורמים אישיים, חברתיים וסביבתיים. עם זאת, הנתונים מעידים על חומרת המצוקה המגיעה למוקדי הסיוע ועל הצורך במענה נגיש ומתמשך.
גם חלקם של הצעירים בכלל הפניות גדל: מ-19% בשנה הראשונה ל-23% בשנה השלישית, שבה התקבלו 67,140 פניות של ילדים, בני נוער וצעירים עד גיל 24. בניגוד למגמה בכלל הפניות, בקבוצה זו עלה שיעור הפניות בנושאי כאב נפשי, דיכאון ומצוקה חריפה מ-21% ל-24%. שיעור הפניות בנושא בדידות עלה מ-15% ל-23%, וקשיים ביחסים בינאישיים עמדו במוקד 28% מהפניות בשנה השלישית.
בעמותה קושרים את הקשיים שמתארים צעירים לחשיבות של רצף חברתי, מסגרות יציבות ותחושת שייכות בשלב זה בחייהם. שיבושים במסגרות הלימודיות והחברתיות, לצד עומס ואי־ודאות בתוך המשפחה, עשויים להפוך גם את מערכות היחסים למקור לקושי ולצורך בתמיכה.
גם כשיש אנשים סביבם: המחיר הנפשי של המלחמה חוזר עם החיילים הביתה
גברים היוו את רוב הפניות של חיילים בסדיר ובמילואים לאורך שלוש שנות המלחמה עם שיעור של כ-60% ונשים היוו כ-40% בהתאמה. בשנה הראשונה למלחמה בלטו במידה דומה שלושה תכנים מרכזיים: כאב נפשי, דיכאון ומצוקה נפשית חריפה היוו 28% מהפניות; חרדה, טראומה ואובדן 28%; בדידות 27%.
בהמשך הבדידות גדלה ל-41%. במקביל, חלקן של פניות בנושא כאב נפשי, דיכאון ומצוקה חריפה ירד ל-20% בשנה השנייה והשלישית, ופניות בנושא חרדה, טראומה ואובדן ירדו ל-17%.
לפי ער״ן, בדידות בקרב משרתים אינה בהכרח היעדר אנשים סביבם. גם מי שמוקפים בחברים ליחידה ובבני משפחה עלולים להתקשות לשתף במה שעברו, להסביר את הפער בין השירות לחיים בבית או לשוב למערכות היחסים ולתפקידים שהשאירו מאחור. השירות המתמשך והמעברים החוזרים בין הצבא לבית עלולים להעמיק את תחושת הריחוק.
שיעור הפניות של משרתים בנושאי אלימות ופגיעה מינית עלה מ-5% בשנה הראשונה ל-10% בשנה השנייה, ועמד על 8% בשנה השלישית. חלקן של הפניות בנושאי יחסים בינאישיים עלה מ-9% ל-11%. שיעור הפניות שכללו תוכן אובדני בקרב המשרתים נותר יציב ועמד על 1% בכל שנה.
21 אלף פניות כללו תוכן אובדני - אך מדובר בשיעור נמוך מימי טרום המלחמה
בכלל הפניות לער״ן, 21,829 כללו תוכן אובדני לאורך שלוש השנים. שיעורן עלה מ־2% בשנה הראשונה ל-2.8% בשנה השלישית, אך נותר נמוך מהשיעור שנרשם לפני המלחמה, שעמד על כ-3%. בעמותה מדגישים כי יש להבחין בין שיעור התכנים האובדניים בפניות לבין שיעורי ההתנהגות האובדנית באוכלוסייה.
דוד קורן, מנכ״ל ער״ן, התייחס לנתונים ואמר כי ״שלוש שנות המלחמה הציבו בפנינו מציאות קשה ומתמשכת. מאחורי כל פנייה עומד אדם המתמודד עם כאב, אובדן, חרדה, בדידות או שחיקה, ולעיתים עם כמה מהם יחד. במציאות זו אנו פועלים ללא לאות כדי להעניק לכל פונה מקום בטוח לשתף, למצוא אוזן קשבת ולדעת שאינו נדרש לשאת את הקושי לבדו״.
בהתייחסו לעתיד, טען כי "גם השנה הבאה צפויה להיות מאתגרת כקודמותיה. אנו נכונים להמשיך לשאת באחריות הלאומית ולהישאר קו הסיוע הראשון בבריאות הנפש של תושבי ישראל. נמשיך לפעול במסירות ובמקצועיות, מתוך אמונה בכוחה של הקשבה לחזק את האדם, להעניק תקווה ולסייע לו למצוא את הכוחות להמשיך".
ד״ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של ער״ן, הוסיפה כי "שלוש שנים לתוך המלחמה, אנחנו חיים בתוך 'כאילו שגרה'. רובנו ממשיכים לעבוד, ללמוד, לגדל ילדים ולתפקד, אבל תפקוד אינו בהכרח עדות לרווחה נפשית. במציאות של אי-ודאות ואיום מתמשכים, מצוקה יכולה להצטבר בהדרגה ולהתבטא בשחיקה, בבדידות, בקשיים ביחסים ובפגיעה בתחושת היציבות והביטחון".
עוד אמרה כי "הדבר משמעותי במיוחד עבור צעירים, שנמצאים בשלב חיים שבו קביעות, רצף חברתי ותחושת שייכות הם רכיבים מרכזיים בהתפתחות. רבים מהם כבר שנים גדלים בתוך מסגרות חינוכיות חלקיות ולא יציבות, ובמקביל חיים בתוך משפחות המתמודדות גם הן עם עומס, דאגה, מילואים ממושכים ושיבוש של שגרת החיים. הנתונים של ער"ן מזכירים לנו שדווקא בתוך אשליית השגרה חשוב לראות את מי שמתקשה, לזהות סימני מצוקה, לשאול על אובדנות בצורה ישירה כשעולה דאגה, להקשיב ולהבטיח שעזרה תהיה נגישה לפני שהמצוקה מעמיקה."
אם אתן/ם או מישהו קרוב חווים מצוקה עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) מעניקה שירותי תמיכה רגשית וסיוע נפשי מציל חיים באנונימיות ובאופן מיידי, 24 שעות ביממה בכל ימות השנה.
לקבלת סיוע נפשי חייגו 24/7 1201, היכנסו לאתר ער"ן eran.org.il לשיחה בצ'אט, וואטסאפ 052-8451201, פורום, מייל או שליחת מסרונים.