בבתי החולים בישראל מזהירים כבר שנים מפני מחסור ברופאים, אולם כעת מצטרפים כמה תהליכים שמאיימים להחריף אותו: רופאים ותיקים שמתקרבים לפרישה, ירידה זמנית במספר בוגרי הרפואה מחו"ל בעקבות רפורמת יציב, ורופאים ישראלים שיוצאים להשתלמויות ולעבודה מעבר לים וחלקם דוחים את חזרתם או אינם חוזרים כלל.
על רקע זה התכנס היום (חמישי) לראשונה הפורום האזרחי לקידום עלייה והשבת רופאים ורופאות לישראל, בניסיון לגבש פתרונות לקליטה מהירה של רופאים ישראלים חוזרים ושל רופאים עולים ממדינות שבהן מוסדות הלימוד מוכרים בישראל.
מבחינת משתתפי הפורום, לא מדובר רק בסוגיה תעסוקתית, אלא במהלך שהם מבקשים להפוך לחלק מהתכנון האסטרטגי של מערכת הבריאות.
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, נוירוכירורג בשיבא וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הרפואית, תיאר תמונה מדאיגה במיוחד מתוך בתי החולים. "אנחנו לא רוצים רק להתריע ולהזהיר מהתהליכים בתוך מערכת הבריאות. התהליכים שמתרחשים אצלנו מכרסמים במערכת הבריאות כבר כמה שנים", אמר. "אנחנו נמצאים במשבר קריטי במערכת הבריאות. אנחנו מרגישים נטישה וישיבה על הגדר מ-2023".
לדברי פלדמן, הבעיה אינה מסתכמת במספר הכולל של הרופאים, אלא גם בזהותם ובשלב המקצועי שבו הם נמצאים. "אנחנו רואים בבתי החולים שנוצר בור של שכבת גיל בין הוותיקים לבין הצעירים ביותר. הדור של עתודת הניהול, הידע והמדע בישראל- הדור הצעיר איננו ולא חוזר. הרבה מהם אומרים שיחכו וידחו את החזרה. הם חושבים על הילדים, על העתיד ועל מה שיהיה".
פלדמן הסביר כי מדי שנה יוצאים עשרות רבות של רופאים ישראלים להשתלמויות מקצועיות בחו"ל, מתוך ציפייה שיחזרו עם הידע שצברו. לדבריו, כאשר שיעור משמעותי מהם נשאר מעבר לים, ההשפעה על המערכת אינה רק מספרית. "אם אותם 120 נשארים שם שיוצאים כבכל שנה ומעט מהם חוזרים, נוצר פער מהותי ביכולת של מערכת הבריאות להמשיך לגדול ולהתפתח", אמר.
לדבריו, הצלחתם של הרופאים הישראלים בעולם גם מקשה על החזרתם. "מערכת הבריאות בישראל היא מהמצוינות בעולם, ולא פלא שהרופאים שלנו 'נחטפים' בעולם בכל התחומים. יש בעולם מחסור של מיליוני רופאים".
הפתרון שמציע פלדמן הוא יצירת "חבילת חיים" שתתייחס לא רק למשרה ולשכר, אלא גם למעטפת הנדרשת לרופא ולמשפחתו כדי לחזור לישראל. "המטרה שלנו היא לבוא עם תוכנית מוגדרת של חבילת חיים ולהחזיר את הרופאים שלנו שיצאו ומהססים לחזור. למצוא דרכים ולהניח אותן על שולחן הממשלה", אמר.
לדבריו, היעד הרחב יותר צריך להיות מערכת שבה מטופל לא נאלץ להמתין חודשים למומחה: "צריכים להכשיר מספיק רופאים כדי שאנשים יקבלו תורים לרופאים מומחים בתוך שבוע-שבועיים. הפוטנציאל גדול וצריך לתכנן".
"11 אלף רופאים שאנחנו שומרים איתם על קשר"
נדב דואני, מנכ"ל ScienceAbroad, אמר כי הארגון נמצא בקשר עם אלפי אנשי רפואה ישראלים בחו"ל בניסיון לשמר את הקשר שלהם עם ישראל ולהקל על חזרתם. "זוהי סוגיה שצריכה להטריד כל תושב בישראל. כולנו מרגישים את זה יום-יום. "זה זמן קריטי ואין לנו זמן לבזבז. הנתונים קשים והזמן לפעול הוא עכשיו. העתיד הקרוב יקבע את חזרת הרופאים לישראל, הם רוצים לראות פה מדינה בטוחה".
לדבריו, ScienceAbroad שומר על קשר עם כ-11 אלף רופאים, והארגון כבר ערך שני כנסים בתחום. "יש קהילה שרוצה להיות חלק מישראל ומחכה להזדמנות הנכונה", אמר דואני.
פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית שליד ההסתדרות הרפואית ויו"ר הוועד המנהל של ScienceAbroad, סיפרה כי לדבריה התופעה הפכה בולטת במיוחד לאחר 7 באוקטובר. "הבעיה היא בעיה רצינית", אמרה. "ממש אחרי 7 באוקטובר ראינו את כל הרופאים הצעירים והצעירות מדברים ביניהם על רילוקיישן".
כרמי ציינה גם את הפעילות להבאת רופאים יהודים לישראל ואת החשיבות של ההתמודדות עם המחסור בפריפריה. לדבריה, במקביל ישנם אלפי ישראלים שלומדים רפואה בחו"ל ומחזיקים באפשרויות תעסוקה במדינות אירופה- עובדה שמחדדת את התחרות של ישראל על כוח האדם הרפואי שלה.
"לא מספיק להגיד לרופא: תחזור"
אלא שהחזרת רופאים לישראל אינה מסתכמת בכרטיס טיסה ובמציאת בית. פרופ' מיקי הלברטל, לשעבר מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, הזהיר כי גם למערכת עצמה אין כיום בהכרח יכולת לקלוט באופן מתוכנן את הרופאים שחוזרים.
"אי אפשר להשוות בין רופאים ובין החזרת רופאים לפריפריה ולמרכז", אמר. "תכנון אסטרטגי של החזרת רופאים בישראל, אין דבר כזה. כמה רופאים צריכים להחזיר? בתור מנהל בית חולים לשעבר, ברוב המקצועות אין מספיק תקנים פנויים. אי אפשר לקחת מחלקה ולשנות את האיזון הקיים".
לדבריו, בפריפריה האתגר מורכב אף יותר. לצד שכר ותפקיד, רופאים שמבקשים לחזור שוקלים גם אפשרויות מחקר, קידום אקדמי, תנאים למשפחה ומקום מגורים. "מה גורם לרופא להישאר בבית חולים? בטח לא המשכורת", הדגיש.
"לא משאירים לרופאים זמן לדברים אחרים". לדבריו, רבים מהחוזרים מעוניינים להתגורר במרכז הארץ או בירושלים וסביבתה, ולכן נדרשת "עסקת חבילה" שתאפשר למשוך כוח אדם גם לאזורים שבהם המחסור חריף יותר.
איריס גינזבורג, כלכלנית בריאות ומומחית למדיניות בריאות, ביקשה להפנות את הזרקור גם להזדקנות כוח האדם. "אף אחד לא מדבר על גיל הרופאים", אמרה, וטענה כי ישראל נמצאת גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית בשיעור הרופאים המבוגרים, בין היתר כתוצאה מגל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, שהוסיף למערכת בשנות ה-90 כוח אדם רפואי משמעותי וכעת חלקו מתקרב לפרישה.
"השאלה אינה רק כמה רופאים ניתן להביא לישראל, אלא כמה "שנות רפואה" עתידיות ניתן להוסיף למערכת", אמרה.
זלמן שובל, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית חלק מחברי הפורום, סיכם "יש מגמה של הבאת רופאים יהודים מארה"ב ומרחבי אירופה, ויש סיטואציה חדשה שתומכת בהבאת רופאים יהודים לישראל".
"המהלך צריך להתנהל בזהירות ולא כניסיון "לסחוב" רופאים מארצות הברית, אלא כפרויקט מסודר עבור מי שממילא בוחנים אפשרות של מעבר".
עוד קרא להקים גורם ממשלתי ייעודי שירכז את המהלך: "מדובר בפרויקט לאומי. אני לא רואה מישהו בממשלה שמטפל ומארגן את זה. צריך להקים פרויקטור לנושא. יש שעת כושר שצריך לנצל אותה