מערכת הבריאות הישראלית זקוקה לעוד מיליארדי שקלים, והשאלה מאין יגיעו עמדה היום (רביעי) במרכז פאנל הבחירות של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. במסגרת האירוע "בוחרים בריאות", נציגי המפלגות לכנסת ה-26 הציגו את האתגרים המרכזיים של המערכת ואת הצעדים שלדעתם נדרשים בשנים הקרובות, בהם ההתמודדות עם המחסור בכוח האדם, זמני ההמתנה, תקציבי הבריאות ועתיד המערכת.
הדיון המקצועי על בריאות, סיעוד ורפואה בקהילה גלש במהרה לעימות פוליטי סביב סדרי העדיפויות בתקציב המדינה והשאלה כיצד ניתן להגדיל את המשאבים הציבוריים המופנים למערכת הבריאות.
הליכוד נעדר מהפאנל
מי שלא שלחה נציג לפאנל הייתה מפלגת הליכוד. פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, מתח על כך ביקורת. "היה מצופה שיוצגו תפיסות העולם והתוכניות שלהם בתחום הבריאות, ולצערי לא נשמע את זה כאן", אמר אש.
ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית טענה במהלך הדיון כי "העלות למדינת ישראל תהיה 197 מיליארד שקלים אם לא נטפל בבריאות הנפש בחמש השנים הקרובות, לפי עמותת עיקר". וולדיגר הוסיפה כי נושא הבריאות חייב להיות פוליטי. "אני נדחקתי אחורה ברשימה כי נושא הבריאות הוא לא פוליטי. אם לא נטפל, נשאיר לילדים שלנו קטסטרופה", אמרה.
"זה שקר": העימות על מקורות הכסף
אחד העימותים הבולטים בפאנל עסק בשאלה כיצד ניתן להגדיל את המשאבים הציבוריים המופנים לבריאות. לירן אבישר בן חורין, נציגת "ביחד", טענה כי יש להגדיל את הקופה הציבורית באמצעות הרחבת בסיס המס, בין היתר באמצעות שילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה.
לדבריה, יש לפעול לשילוב רחב יותר של הציבור החרדי ושל נשים ערביות בתעסוקה, וכן להגדלת השתתפותם של חרדים בשירות הצבאי. אבישר בן חורין התייחסה גם לעלות המילואים וטענה כי עלותו של מילואימניק מגיעה לכ-70 אלף שקל. ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה התפרץ לדבריה והשיב: "זה שקר".
הוויכוחים נמשכו כאשר מיכל רוזין, נציגת הדמוקרטים, עסקה אף היא בסדרי העדיפויות התקציביים. לדבריה, ניתן להגדיל את הגירעון כאשר הכסף מיועד להשקעה בבריאות ובחינוך. במקביל טענה כי המדינה אינה משקיעה מספיק בלימודי ליבה ובשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה. פינדרוס התנגד ואמר כי "לא צריך להגדיל גירעון". רוזין השיבה במתקפה על חלוקת כספי המדינה: "7.2 מיליארד הולכים לקומבינות פוליטיות ולמקורבים, ורק לחרדים ולמתנחלים, אז לא דואגים לאזרחי ישראל".
האזהרה: משבר בביטוח הסיעודי
לצד חילופי הדברים הפוליטיים, נציגי המפלגות הצביעו על שורה של בעיות עומק במערכת. שר הבריאות לשעבר, ח"כ אוריאל בוסו מש"ס, סימן את הזדקנות האוכלוסייה כאחד האתגרים המרכזיים והזהיר מפני המשבר המתקרב בתחום הביטוח הסיעודי. לדבריו, מדובר בסוגיה שעשויה להפוך למשבר משמעותי כבר בתוך שנה עד שנתיים.
פינדרוס התמקד אף הוא בתחום הסיעוד, אך הדגיש את הצורך ביצירת סל סיעודי שייתן מענה לאדם גם לאחר שהוא משתחרר וחוזר לביתו, ולא יתמקד רק בטיפול הרפואי שקיבל במערכת. לצד זאת מתח ביקורת על חלוקת האחריות בין משרדי הממשלה. "משרד האוצר מתבלבל בתפקיד שלו ומשרד הבריאות מתבלבל בתפקיד שלו", אמר.
רוזין קראה גם היא לקדם סל סיעוד, שלדבריה כרוך בהוצאה של כמה מיליארדי שקלים. היא דרשה להגדיל באופן משמעותי את תקציב הבריאות ולהפוך את הנושא לחלק מהמשא ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות. לטענתה, "לא ניתן להמשיך לצמצם שירותים מתוך הנחה שיועברו לגורמים אחרים, כאשר בפועל המעבר אינו מתבצע".
האם המס על המשקאות הממותקים יחזור?
סוגיה נוספת שעלתה בפאנל הייתה המס על המשקאות הממותקים. אושרת גני גונן ממפלגת ישר אמרה כי מבחינת תוכנית המפלגה, יש להחזיר את המס על המשקאות הממותקים, שלדבריה בוטל לצרכים פוליטיים. אבישר בן חורין הסכימה ואמרה כי חברי המפלגות שנמצאים בפאנל הם שהסירו את המס על המשקאות הממותקים.
בתגובה, חשף בוסו כי המהלך נכשל משום שהכסף יועד למטרות אחרות ולא למערכת הבריאות. "שלחתי את מנכ"ל משרד הבריאות לבדוק אם, במקרה שיוטל מס על המשקאות הממותקים, הכסף יגיע למערכת הבריאות לצורך הסברה. באוצר אמרו לי שלא. אז למה אני אעניש את האזרח פעמיים? גם ישלם יותר וגם הכסף לא יגיע למערכת", אמר.
"הסיפור הבא שלנו הוא רפואה מונעת"
אבישר בן חורין הצביעה על שינוי מבני נוסף שלדעתה נדרש במערכת: העברת שירותים מבתי החולים לקהילה. "הסיפור הבא שלנו הוא רפואה מונעת, וזה המפתח גם לאתגר התקציבי", אמרה.
ח"כ יאסר חוג'יראת מרע"מ טען מנגד כי אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר תכנון לטווח ארוך. לדבריו, מערכת הבריאות מתנהלת כיום בעיקר במתכונת של "כיבוי שריפות", ונדרשת תוכנית שתסתכל קדימה עד שנת 2050 ולא תהיה תלויה בזהותו של השר המכהן.
חוג'יראת טען כי לפני שמחפשים מקורות תקציביים חדשים, על הממשלה לבחון את הוצאותיה שלה. "למה לתת לסטרוק 500 מיליון שקל?", שאל, והוסיף כי הממשלה צריכה להתייעל וכי אין צורך בכ-30 משרדי ממשלה, כאשר לדבריו ניתן להסתפק בכ-18.
פאתן גאטס, נציגת הרשימה המשותפת, קראה אף היא להגדיל את התקציבים המופנים לרפואה ולמערכת הבריאות. במהלך הדיון עלו גם טענות מצד נציגי המפלגות הערביות ביחס לפערים במערכת. בוסו דחה את הביקורת ואמר: "מערכת הבריאות היא מערכת מכילה, והאחרונה שאפשר לדבר עליה במונחים של אפליה. זו מערכת שנותנת שוויון".