בתוך כמעט כל תא בגוף שלנו מסתתר רצף של מיליארדי "אותיות", שנושא הוראות לבניית חלבונים ולהפעלת המערכת הביולוגית שמאפשרת לנו לחיות. עבור ד"ר אורסון ודג'ווד, חוקר רפואי מניו זילנד ובעל דוקטורט בכימיה אורגנית רפואית, מדובר בהרבה יותר מפלא ביולוגי: הוא טוען שה-DNA הוא אחד הרמזים החזקים לכך שהחיים לא נוצרו ללא תכנון.
"זו שפה, וזה כן מספק ראיה לאינטליגנציה", אמר ודג'ווד לדיילי מייל בראיון ראשון לעיתון.
מכאן קצרה הדרך לכותרת על "הוכחה שאלוהים קיים", אבל חשוב לדייק: ודג'ווד עצמו מדבר בעיקר על "יוצר תבוני" או מקור אינטליגנטי לחיים. זו אינה הוכחה מדעית לזהותו של אותו יוצר, ובוודאי לא הוכחה לדת מסוימת. במקרה שלו, המסקנה משתלבת גם באמונתו הנוצרית האישית.
ועדיין, השאלה שהוא מעלה נוגעת באחת התעלומות הגדולות ביותר של המדע: איך בכלל התחילו החיים?
"הפיל במעבדה"
ודג'ווד מציג את הטיעון שלו בספרו "DNA: The Elephant in the Lab". לדבריו, הניסיונות להסביר כיצד חומר דומם הפך למערכת חיה נתקלים בשלושה מכשולים שהוא מגדיר ככימיים, סטטיסטיים ורעיוניים.
אחת הבעיות המרכזיות, לטענתו, היא היווצרותם של חלבונים פעילים. חלבונים מורכבים משרשראות של חומצות אמינו המסודרות ברצפים מסוימים, והוא טוען שהסיכוי שרצפים שימושיים ומורכבים ייווצרו במקרה קטן באופן קיצוני.
אבל הטענה שמטרידה אותו אפילו יותר מזכירה את שאלת הביצה והתרנגולת.
ה-DNA מכיל הוראות לייצור חלבונים, בעוד שחלבונים נחוצים כדי להעתיק DNA, לקרוא את המידע שבו ולהוציא לפועל את ההוראות. ודג'ווד שואל כיצד מערכת שבה שני הצדדים תלויים זה בזה יכולה הייתה להופיע בלי שמערכת מתפקדת כבר תהיה קיימת.
גם מעטפת התא נכנסת לתמונה. תא זקוק למחסום שמחזיק את מרכיביו יחד ומפריד אותם מהסביבה. לדעתו, מעטפת חלקית אינה מספיקה, ואילו יצירת מעטפת מתפקדת דורשת בעצמה מנגנון מורכב.
מבחינתו, הצירוף הזה אינו נראה כמו רצף מקרי של תגובות כימיות.
וזו לא הטענה היחידה שלו

אלא שהמדע לא מתחיל מתא מודרני
כאן בדיוק חוקרי מקור החיים חולקים עליו.
המדע עדיין לא יודע להסביר במלואם את כל השלבים שהובילו מהכימיה הקדומה לחיים הראשונים. אבל חוסר בתשובה מלאה אינו מוכיח שהתהליך דרש מתכנן חיצוני.
אחת ההשערות שנחקרות במשך שנים היא "עולם ה-RNA". לפי התרחיש הזה, החיים לא התחילו בבת אחת עם DNA, חלבונים, קרומי תא וכל המנגנון המורכב שאנו מכירים כיום. ייתכן שלפני המערכת הזאת התקיימו מולקולות RNA פשוטות יותר, שיכלו גם לשאת מידע וגם לבצע תגובות כימיות.
ב-2024 פורסם מחקר ממעבדתו של ג'רלד ג'ויס שבו אנזים עשוי RNA הצליח להעתיק RNA פעיל באופן שאפשר סבבים של שכפול ושינוי. העבודה לא יצרה חיים במעבדה ולא פתרה את שאלת ראשית החיים, אבל היא סיפקה דוגמה ניסויית לכך שמערכות מולקולריות פשוטות מסוגלות לבצע חלק מהצעדים הדרושים לאבולוציה לפני הופעת ה-DNA המודרני.
כלומר, החוקרים אינם בהכרח מנסים להסביר איך תא שלם ומושלם "הופיע" לפתע בתוך שלולית קדומה. הם בודקים כיצד מערכות פשוטות יותר יכלו להשתנות ולהסתבך בהדרגה.

"כל קוד אחר נוצר מאינטליגנציה"
ודג'ווד עדיין לא משתכנע. לטענתו, גם ההתקדמות בחקר ה-RNA אינה מסבירה כיצד נוצרה מלכתחילה מערכת שמסוגלת לשמור מידע, להעתיק אותו ולהשתמש בו.
כדי להסביר את ההבדל מבחינתו בין "מאוד לא סביר" לבין "בלתי אפשרי", הוא משתמש בדוגמה משונה בכוונה: פרה יכולה, בסדרה הזויה של צירופי מקרים, להגיע משדה בצד אחד של העולם לניו זילנד. זה בלתי סביר, אבל אפשר לדמיין כיצד זה קורה. פרה שקופצת מעל הירח, מבחינתו, כבר שייכת לקטגוריה אחרת.
זו כמובן המחשה, לא ניסוי.
גם הטענה שה-DNA הוא "שפה" אינה מוכיחה כשלעצמה שמישהו כתב אותה. בביולוגיה, מידע גנטי יכול להשתנות ולהצטבר באמצעות מוטציות וברירה טבעית, וההשוואה בין קוד גנטי לבין שפה אנושית אינה מקובלת כהוכחה לקיומו של מתכנן.
ובכל זאת, ודג'ווד חוזר לטיעון שמבחינתו קשה לעקוף.
"כל קוד אחר הוא תוצאה ישירה של אינטליגנציה", אמר, וטען שהדבר מצביע לדעתו על אפשרות של "יוצר אינטליגנטי".
הוא הגיע לעיסוק בנושא דווקא בתקופה שבה אמונתו הנוצרית הועמדה מבחינתו במבחן. לדבריו, לאחר שקרא מחקרים על מקור החיים הוא השתכנע שהמדע הצליח לייצר ולהסביר חלק מחומרי הגלם - אבל עדיין לא את המעבר למערכת חיה ומתפקדת.
הפער הזה אמיתי. המסקנה שאלוהים נמצא בתוכו כבר תלויה הרבה יותר בדרך שבה בוחרים לפרש אותו.