במשך יותר מ-20 שנה לא התקיימו כאן שיעורים, לא היו הפסקות ולא נשמע צלצול. ואז, ב-10 בספטמבר, הדלת נפתחה מחדש. לכיתה נכנסה תלמידה אחת בלבד.
שמה איישה, היא בת שש, תלמידת כיתה א' - ובבית הספר כולו אין כרגע אף תלמיד אחר מלבדה.
גם המורה, לאורה מונג'י, נמצאת שם רק בשבילה.
בית הספר נמצא בג'ינוסטרה, כפר זעיר ומבודד באי הגעשי סטרומבולי שבאיטליה. בחורף חיים במקום כ-40 תושבים בלבד, אין אליו כביש או גשר ואפשר להגיע אליו רק דרך הים. המקומיים מתארים אותו כ"אי בתוך אי" - מקום כל כך מבודד, שגם החיים על אי לא ממש מכינים אליו.
ביום הראשון הגיעה איישה עם הוריה, ילקוט על הגב וסלסילת ממתקים כמיטב המסורת המקומית. המורה חיכתה לה בכניסה ושאלה: "שלום, אני לאורה, ניכנס?". השתיים נכנסו לכיתה - והחלה שנת הלימודים של מה שנחשב לאחד מבתי הספר הקטנים באירופה.
למה לפתוח בית ספר שלם בשביל ילדה אחת?
כי האלטרנטיבה מבחינת הוריה של איישה הייתה לעזוב.
מוניקה אבאטה ורפא באזין בחרו לחיות בג'ינוסטרה ואינם רוצים לוותר על המקום בגלל שבתם הגיעה לזמן בו היא צריכה להתחיל ללמוד. לדבריהם, אורח החיים המבודד הוא בדיוק מה שהם אוהבים.
"אנחנו אוהבים את גן העדן הקטן הזה, את הטבע, את הים, אפילו את הר הגעש שמתנשא מעל הבתים שלנו", אמר אביה. "אנחנו לא רוצים לעזוב".
הבעיה התחילה כשאיישה הגיעה לגיל בית הספר. היישוב הקטן איבד את בית הספר שלו לפני יותר משני עשורים, אחרי שמספר הילדים במקום הלך ופחת. נסיעה יומית לבית ספר במקום אחר אינה עניין פשוט כשכל יציאה מהכפר מחייבת הפלגה, ובחורף גם התחבורה הימית עלולה להיות מוגבלת.
הוריה פנו לרשויות וביקשו למצוא פתרון שיאפשר לבתם לקבל חינוך מבלי שהמשפחה תיאלץ לעקור את חייה.
באופן די מדהים - המדינה הסכימה.
עיריית ליפארי, שאליה משתייך הכפר, מערכת החינוך המקומית והכנסייה שיתפו פעולה כדי להחזיר לחיים את בית הספר. הכיתה הוקמה באחד החדרים ששופצו לאחרונה בכנסיית סן וינצ'נצו פררי, שהועמד לרשות מערכת החינוך ללא תשלום.
אין חברים לכיתה, אבל היא דווקא מרוצה
אולי נדמה שלילדה בת שש יהיה מוזר לבלות כל יום לימודים לבד מול מורה, אבל הוריה מספרים שאיישה אינה בודדה כפי שאפשר לחשוב.
לדבריהם, היא מבלה עם ילדים של משפחות שמגיעות לג'ינוסטרה ושוהות במקום במשך חודשים, ואף הספיקה ללמוד כמה מילים בגרמנית מילדי שכנים שמבלים בכפר בחופשות.
"היא ילדה מאושרת", אמר אביה.
איישה עצמה נשמעה לפני פתיחת השנה בעיקר נרגשת. "אני כבר לא יכולה לחכות ללכת לבית הספר", אמרה.
עכשיו היא כבר שם.
יש לה כיתה שלמה לעצמה, מורה פרטית למעשה במשך יום לימודים מלא, ואין סיכוי שמישהו יעתיק ממנה במבחן. מצד שני, גם אם שכחה להכין שיעורי בית - יהיה קצת קשה להיעלם בשורה האחרונה.