באוגוסט האחרון סיפרנו כאן על משלחת שיוצאת בעקבות רמז שנראה מבטיח במיוחד בתעלומת היעלמותה של אמיליה ארהארט: עצם גדול בצורת מטוס, שנצפה בתצלומי לוויין בלגונה של אי נידח באוקיינוס השקט.
הארכיאולוג ריצ'רד פטיגרו, שהוביל את החיפוש, הצהיר אז שהוא "מאוד בטוח" שיש טעם לבדוק את הממצא. אחרי 89 שנים של חיפושים, היה נדמה שאולי הפעם יימצא המטוס האבוד. כעת, אחרי שהחוקרים הגיעו לאי ובדקו את העצם מקרוב, התברר עד כמה מראה יכול להטעות.
המשלחת, שבה השתתפו 17 אנשי צוות, הפליגה במשך חמישה ימים אל ניקומרורו, אטול לא מיושב השייך לקיריבטי. היא הגיעה לאזור ב-12 באוקטובר, אבל רוחות וגלים גבוהים שיבשו את העבודה ואילצו את המשתתפים להמתין על הספינה. כשהצליחו סוף סוף להגיע ללגונה ולבחון את "עצם טאראיה", כפי שכונה הממצא המסתורי, התברר שהצורה החשודה בתצלומי הלוויין לא הייתה מה שקיוו למצוא.
"עצם טאראיה" בתצלומי לווין לאורך השנים
צילום: Purdue Research Foundation
המטוס האבוד? לא בדיוק
ביום שני, 19 באוקטובר, הודיעו אנשי אוניברסיטת פרדו והמכון למורשת ארכיאולוגית, שהובילו את המשלחת, כי לא נמצאה ראיה לכך שהעצם הוא שריד של מטוס הלוקהיד אלקטרה 10-E של ארהארט. הבדיקה בשטח העלתה שהצורה הארוכה שנראתה מהחלל הייתה ככל הנראה הצטברות של גזעי עצים גדולים וענפים שנסחפו אל רצועת החול בלגונה.
עד שהגיעו החוקרים, חלק גדול מהעצים כבר התפרק ונסחף הלאה. במקום הצורה שדמתה למטוס נותר רק קטע קטן יחסית בצורת האות Y. גם הנצנוץ שהזכיר מתכת בתמונות וקידם את ההשערה קיבל הסבר הרבה פחות מרגש: על פני העצם הצטברה שכבה של משקעים פחמתיים שהחזירה את אור השמש. ציפוי דומה נמצא גם על חפצים נוספים באזור.
"לצערנו, לא מצאנו את הראיה המכרעת", הודה סטיב שולץ מאוניברסיטת פרדו. פטיגרו, שהשמיע בעבר הערכות אופטימיות, הדגיש שהמשלחת לפחות הצליחה לקבוע מהו העצם. "השערה נבחנה, ועכשיו יש לנו את התוצאות", אמר לנשיונל ג'יאוגרפיק.
התוצאה מאכזבת במיוחד נוכח המאמץ: 17 חברי משלחת, מסע ימי ממושך ושבעה ימים באזור האי, שמתוכם רק ארבעה ימי עבודה על היבשה בשל מזג האוויר. החוקרים השתמשו בציוד לסריקה תת-ימית ובגלאי מתכות, אך לא מצאו את מה שבאו לחפש.
למשלחת היה גם קשר מיוחד לארהארט. אוניברסיטת פרדו, שהשתתפה במימונה ובארגונה, היא המקום שבו עבדה הטייסת בשנות ה-30 כיועצת ומדריכה לנשים צעירות. הקרן של האוניברסיטה אף סייעה לממן את רכישת המטוס שבו יצאה ארהארט למסעה האחרון, והיא התכוונה להעביר אותו לפרדו עם השלמת הטיסה.
אז מה בכל זאת נמצא?
המשלחת לא חזרה ללא ממצאים כלל. בלגונה נמצאו כמה חפצים שייבדקו בהמשך, ובהם צינור פלדה באורך של כ-76 סנטימטרים. בשלב הזה אין ראיה שהוא קשור לארהארט או למטוס שלה. החוקרים מקווים לבדוק אם החפצים יוכלו ללמד כיצד סוחפים הזרמים עצמים אל אזור טאראיה, אך הדבר עדיין אינו פותר את התעלומה.
ארהארט והנווט פרד נונן נעלמו ב-2 ביולי 1937, בעת שניסו להקיף את כדור הארץ במטוס. הם המריאו מפפואה גינאה החדשה לעבר האי האולנד, אך לא הגיעו ליעדם. לפי ההסבר המקובל, הדלק אזל והמטוס התרסק באוקיינוס. מנגד, תומכי "השערת ניקומרורו" מאמינים שהשניים נחתו על שונית ליד האי ושרדו שם זמן מה.
במשך השנים נמצאו בניקומרורו עצמות אדם וחפצים משנות ה-30, שחלק מהחוקרים ניסו לקשור לארהארט, אבל הקשר מעולם לא הוכח. אנשי המשלחת הנוכחית אומרים שהם עדיין תומכים באפשרות שהטייסת הגיעה לאי, אף שהממצא המרכזי ששלח אותם לשם התברר ככל הנראה כערימת עצים.
זו גם לא הפעם הראשונה שהבטחה גדולה נגמרת במפח נפש. ב-2024 עורר עצם דמוי מטוס שזוהה באמצעות סונאר תקוות ששרידי האלקטרה סוף סוף נמצאו, עד שהתברר שמדובר בתצורת סלע. ב-2019 יצאה משלחת אחרת בהובלת חוקר האוקיינוסים רוברט בלארד, האיש שגילה את שרידי הטיטאניק, לחפש את המטוס בסביבת ניקומרורו. גם היא חזרה ללא תשובות.
ועכשיו, כמעט 90 שנה אחרי היעלמותם של ארהארט ונונן, שוב יש לחוקרים תשובה לגבי ממצא מסתורי אחד - אבל עדיין אין תשובה לשאלה הגדולה באמת: לאן נעלם המטוס?