במשך דורות נחשבה "רשימת מלכי אשור" - מסמך עתיק המתעד את רצף השליטים האשוריים - לאחד המקורות המרכזיים לשחזור ההיסטוריה של האימפריה. אלא שמחקר חדש טוען שהרשימה הייתה הרבה פחות שלמה ואמינה מכפי שחשבו: שלושה מלכים ששלטו באשור נעלמו ממנה כמעט לחלוטין.
הגילוי מעניין במיוחד מנקודת מבט יהודית, משום ששניים מהשמות שנחשפו מוכרים היטב מההיסטוריה המקראית: תגלת-פלאסר ושלמנאסר. אלה אינם המלכים המוזכרים בתנ"ך, אלא שליטים אחרים שנשאו את אותם שמות לפניהם. אם המסקנות החדשות יתקבלו במחקר, ייתכן שיהיה צורך לשנות את המספור שבו אנחנו מכירים כמה ממלכי אשור המפורסמים ביותר.
המחקר, שפורסם ב-Journal of Cuneiform Studies, נערך על ידי אלכסנדר יוהנס אדמונדס מאוניברסיטת מינסטר ופרופ' אקהרט פראם מאוניברסיטת ייל. השניים בחנו מחדש לוחות חרס, כתובות ומצבת אבן שהיו מוכרים לחוקרים כבר שנים - וגילו בהם עקבות לשלושה שליטים שההיסטוריה האשורית הרשמית העדיפה לשכוח.
מלך שמרד אחרי ליקוי החמה
המקרה הבולט ביותר הוא של מלך שכינה את עצמו תגלת-פלאסר והשתלט על כס המלוכה בשנת 763 לפנה"ס. לפי החוקרים, הוא היה בנו של מלך קודם ודודו של המלך המכהן אשור-דן השלישי. הוא מרד באחיינו, הגיע לעיר אשור, שבה נהגו להכתיר את המלכים, והכריז על עצמו כשליט.
המרד התרחש ככל הנראה זמן קצר לאחר ליקוי חמה דרמטי שתועד ברשומות האשוריות. בעולם העתיק נתפסו אירועים שמימיים כאלה כאותות רבי משמעות, והחוקרים סבורים שהליקוי עשוי היה לסייע ליצירת האווירה שבה פרץ המרד.
אותו ליקוי, שהתרחש בשנת 763 לפנה"ס, מוכר היטב גם לחוקרי המקרא. לאורך השנים היו חוקרים שהציעו לקשור אותו לפסוק מספר עמוס: "והבאתי השמש בצהריים והחשכתי לארץ ביום אור". הזיהוי הזה אינו מוסכם, ויש גם הצעות לליקויי חמה אחרים, אבל החיבור בין האירוע האשורי לתקופתו של עמוס מעורר עניין כבר שנים.
שלטונו של תגלת-פלאסר החדש היה קצר. אשור-דן השלישי הצליח ככל הנראה להדיח אותו, ושמו הוסר מן הרשומות הרשמיות.
כ-18 שנה מאוחר יותר עלה לשלטון תגלת-פלאסר אחר - המלך שאנחנו מכירים כיום כתגלת-פלאסר השלישי. הוא כבר מוכר היטב מהתנ"ך. בספר מלכים ב' מסופר שבימי פקח מלך ישראל הגיע תגלת-פלאסר מלך אשור, כבש בין היתר את עיון, אבל בית מעכה, קדש, חצור, הגליל וארץ נפתלי והגלה את תושביהם לאשור. אותו מלך מזוהה גם עם "פול מלך אשור", שקיבל ממנחם מלך ישראל אלף כיכר כסף.
המחקר החדש אף מציע שהופעתו של מלך מוקדם יותר בשם תגלת-פלאסר עשויה לעזור להסביר מדוע המלך המאוחר יותר נודע גם בשם פול או פולו - אולי כדרך להבדיל בינו לבין קודמו בעל אותו השם.
המלך השני שנחשף הוא שלמנאסר, שלפי החוקרים עלה לכס האשורי בסביבות 747 לפנה"ס ושלט קצת יותר משנה. לאחר מכן איבד את השלטון לתגלת-פלאסר המוכר לנו כיום כשלישי.
גם כאן מדובר בשם שמוכר היטב לקוראי התנ"ך. שלמנאסר שמופיע בספר מלכים ב' עלה על הושע מלך ישראל, ולאחר שהאשורים גילו כי הושע ניסה למרוד בהם, החל המצור על שומרון שהסתיים בחורבן ממלכת ישראל ובהגליית תושביה.
עד היום אותו מלך מוכר במחקר כשלמנאסר החמישי. אם השליט החדש שהתגלה יוכנס רשמית לרצף המלכים, הוא עשוי להפוך לשלמנאסר השישי. אותו דבר עלול לקרות גם לתגלת-פלאסר. המלך המקראי שמוכר כיום כתגלת-פלאסר השלישי עשוי להפוך לתגלת-פלאסר הרביעי.
המלך השלישי שנחשף הוא אשור-אובליט, שככל הנראה שלט זמן קצר בסביבות 913-912 לפנה"ס לפני שהודח בידי אדד-ניררי השני. גם עקבותיו נמצאו בכתובת עתיקה שלא התאימה לרצף המלכים המקובל.
היסטוריה שנכתבה מחדש בידי המנצחים
החוקרים מצאו סימנים לכך שלא מדובר בשליטים שנשכחו במקרה. אחרי הדחתם נעשו ניסיונות למחוק את זכרם.
שמו של שלמנאסר, למשל, הוחלף בשמו של תגלת-פלאסר השלישי על מצבת אבן, אך המחיקה לא הייתה מושלמת והשם המקורי שרד מתחת לכתובת החדשה. במקרה של תגלת-פלאסר המורד שרד מסמך מנהלי שנכתב בשמו ונמצא מאוחר יותר בנינוה.
"מה שידענו על ההיסטוריה האשורית התבסס על המסמך האחד הזה, רשימת מלכי אשור, וכל ההיסטוריונים הסתמכו עליו באופן לא ביקורתי יחסית", אמר פראם. "מה שהראינו הוא שהרשימה הזאת עברה מניפולציה".
לדברי החוקרים, הממצאים מציירים תמונה שונה של האימפריה האשורית. מאחורי התדמית של שלטון חזק ורצף מלכותי מסודר הסתתרו מאבקי ירושה, מרידות והפיכות חצר, ושליטים שלא שרדו מספיק זמן כדי להבטיח את מקומם בהיסטוריה.
הגילוי אינו משנה את הטקסט התנ"כי עצמו וגם לא הופך את הכרונולוגיה של התקופה על פיה. הוא כן עשוי לשנות את השמות שבהם משתמשים כיום היסטוריונים כדי להבחין בין מלכי אשור - ולתת מספר חדש לשניים מהשליטים שהשאירו חותם עמוק במיוחד על ההיסטוריה של ממלכת ישראל.