מלחמה גרעינית, בינה מלאכותית, מגפות קטלניות ומשבר האקלים - האנושות לא סובלת ממחסור באיומים על עתידה. אבל אילו מהם באמת המסוכנים ביותר, ואילו עלולים אפילו להביא להכחדת המין האנושי? ועדת מומחים בינלאומית ניסתה לענות על השאלה הזאת, והמסקנות שלה מטרידות במיוחד.
בדוח חדש שפורסם בכתב העת הרפואי The Lancet בחנו מומחים מאות איומים אפשריים על בריאות האדם ועל הישרדותו עד שנת 2100. מתוך מאות איומים אפשריים זוהו 17 שהוגדרו "קטסטרופליים", ושניים מהם סווגו כבעלי פוטנציאל להביא להכחדת האנושות כולה.
הדוח, שהוכן במסגרת ועדת The Lancet לאיומים הגלובליים על הבריאות במאה ה-21, מבוסס בין היתר על ניתוח נתונים מ-204 מדינות וטריטוריות ועל תחזיות המתייחסות לתרחישים עתידיים שונים. הוועדה מבקשת לא רק למפות את הסכנות, אלא להראות היכן מדיניות, השקעה וחדשנות עדיין יכולות לצמצם את הנזק.
שני תרחישים שעלולים להביא לסוף האנושות
מבין 17 האיומים שזוהו, שניים בולטים בחומרתם: מלחמה גרעינית ושימוש זדוני בבינה מלאכותית.
במקרה של מלחמה גרעינית רחבת היקף, הסכנה אינה מסתכמת במיליוני ההרוגים האפשריים מהפיצוצים ומהקרינה. החוקרים מזהירים גם מפני תרחיש של "חורף גרעיני", שבו כמויות עצומות של עשן וחלקיקים שייפלטו לאטמוספרה יחסמו חלק מקרינת השמש, יפגעו בגידולים חקלאיים ויובילו למחסור עולמי במזון ולרעב המוני.
האיום השני קשור לבינה מלאכותית, ובמיוחד לאפשרות שייעשה בה שימוש מכוון לפגיעה באנושות. אחת הסכנות המרכזיות שמוזכרות בדוח היא ניצול הטכנולוגיה לפיתוח נשק ביולוגי.
החוקרים אינם קובעים כי אחד משני התרחישים צפוי להתרחש, ולמעשה מעריכים שהסבירות להם נמוכה יחסית. אלא שההשלכות האפשריות שלהם כה חמורות, עד שהם מצדיקים התייחסות נפרדת משאר האיומים.
פרופ' כריסטופר מארי מאוניברסיטת וושינגטון, העומד בראש המכון למדדי בריאות ולהערכה ומכהן כיו"ר משותף של הוועדה, הדגיש כי 17 האיומים קשורים זה בזה, ולכן יש להתמודד איתם יחד ולא בנפרד.
שאר האיומים ברשימה נשמעים פחות דרמטיים, אבל לפי החוקרים הם עלולים לגבות מחיר אנושי עצום.
בין הסכנות הבריאותיות והסביבתיות נכללים זיהום אוויר, שינויי האקלים, מגפות שמקורן בהתפרצות טבעית של מחלות ועמידות גוברת לתרופות אנטי-מיקרוביאליות.
לצדם מופיעים גם גורמים מוכרים יותר, כמו השמנת יתר, לחץ דם גבוה, עישון, צריכת אלכוהול מופרזת, בריאות נפשית לקויה והזדקנות המלווה בבריאות ירודה.
חמשת האיומים הנוספים קשורים לתנאים חברתיים ופוליטיים: תת-תזונה בקרב ילדים, אי-שוויון בהכנסות, רמת השכלה נמוכה, ירידה בסיוע לפיתוח בתחום הבריאות ומלחמות קונבנציונליות, כלומר עימותים צבאיים שאינם גרעיניים.
החוקרים מדגישים כי הרשימה אינה דירוג פשוט מהאיום החמור ביותר לפחות חמור. היא מציגה מגוון סכנות שביכולתן לגרום לנזק בריאותי עצום, ושניתן להשפיע על חומרתן באמצעות מדיניות מתאימה.
כדי להעריך את הנזק האפשרי השתמשו החוקרים במדד המכונה DALY, המבטא שנות חיים בריאות שאבדו בשל מחלה, נכות או מוות מוקדם. כל יחידת DALY מייצגת אובדן של שנת חיים אחת בבריאות מלאה.
על פי הגדרת הוועדה, איום נחשב קטסטרופלי אם הוא עשוי להיות אחראי לאובדן מצטבר של לפחות מיליארד שנות חיים בריאות עד שנת 2100, אם קיימים מספיק נתונים להערכתו ואם ניתן להפחית את השפעתו באמצעות פעולה מכוונת.
אחד המסרים המרכזיים בדוח הוא שהסכנות אינן מתקיימות בנפרד.
שינויי האקלים, למשל, אינם גורמים רק לגלי חום קטלניים, לבצורות ולהצפות. הם משפיעים גם על התפשטות מחלות, על זמינות המזון ועל בריאותם הנפשית של בני אדם שנפגעים מאסונות טבע.
הרס יערות ושינויים בשימוש בקרקע עלולים להגביר את המגע בין בני אדם לחיות בר, ובכך להגדיל את הסיכון למעבר מחוללי מחלות מבעלי חיים לבני אדם. אם תתפרץ מגפה חדשה, היא עלולה להחמיר עוד יותר את בעיית העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות.
גם הפערים הכלכליים משחקים תפקיד מרכזי: אוכלוסיות עניות ופגיעות נוטות להיפגע באופן קשה יותר מאסונות טבע, ממחלות ומקריסת מערכות בריאות, ובמקביל יש להן פחות משאבים להתמודד עם ההשלכות.
הדוח מציג גם תחזיות שממחישות עד כמה מדיניות יכולה להשפיע. לפי אחת מהן, הגבלת ההתחממות העולמית לכ-1.8 מעלות צלזיוס, במקום תרחיש של 4.4 מעלות, עשויה למנוע אובדן של כ-1.89 מיליארד שנות חיים בריאות עד סוף המאה.
לדברי ד"ר ריצ'רד הורטון, העורך הראשי של The Lancet, הוועדה קוראת לשינוי באופן שבו האנושות חושבת על הסכנות המאיימות עליה - פחות טיפול בבעיה אחת בכל פעם, ויותר הסתכלות רחבה על הקשרים בין האיומים.
אז מה אפשר לעשות?
למרות התחזיות הקודרות, המומחים מדגישים שהעתיד אינו מוכתב מראש. באמצעות החלטות שיתקבלו כבר היום ניתן למנוע חלק ניכר מהנזק הצפוי.
לשם כך הם מציעים תוכנית פעולה הכוללת שלושה מרכיבים מרכזיים.
הראשון הוא היערכות מוקדמת: בניית מערכות בריאות שיוכלו להתמודד עם מגוון רחב של משברים, תוך הקצאת משאבים גם למדינות עניות ולאוכלוסיות פגיעות.
השני הוא השקעה בפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות, החל מפיתוח חיסונים ותרופות חדשות ועד לטכנולוגיות שיסייעו להתמודד עם שינויי האקלים. החוקרים מדגישים כי הפתרונות צריכים להיות נגישים לכלל האוכלוסייה העולמית, ולא רק למדינות העשירות.
המרכיב השלישי הוא מעקב שוטף אחר האיומים. בלי לדעת כיצד הסיכונים מתפתחים ומה היקפם, קשה להגיב בזמן. לכן הוועדה קוראת לניטור קבוע, לעדכון ההערכות ולהתאמת המדיניות למציאות המשתנה.
ד"ר נטליה קאנם, יו"ר משותפת של הוועדה ולשעבר מנכ"לית קרן האוכלוסין של האו"ם, הזהירה כי אירועים עולמיים מהשנים האחרונות ממחישים עד כמה מהר יציבות עלולה להפוך למשבר, ועד כמה יקר להגיב רק אחרי שהאסון כבר התרחש.
עם זאת, היא הדגישה שהעתיד אינו בלתי נמנע, ושפעולה נחושה של ממשלות וקהילות כבר היום עשויה ליצור עולם בריא, בטוח ושוויוני יותר עבור הדורות הבאים.
וזו אולי השורה התחתונה החשובה ביותר של הדוח: האנושות ניצבת בפני סכנות עצומות, אבל גורלה עדיין לא נחרץ.