אוצר יוצא דופן ששכב כ-2,100 שנה בקרקעית הים התיכון עולה מחדש אל פני המים: ארכיאולוגים חשפו אלפי צלחות, קערות ומגשים בבטן ספינת מסחר עתיקה שטבעה מול חופי טורקיה. אלה אינם כלי זהב או תכשיטים, אבל בעולם העתיק המטען שלה נחשב לסחורה יוקרתית ומבוקשת - כלי שולחן שיועדו, ככל הנראה, ללקוחות אמידים ברחבי העולם הרומי.
הספינה נמצאת מול אדרסאן שבמחוז אנטליה, בעומק של כ-42 עד 55 מטרים. היא אותרה במהלך סקר תת-ימי ב-2023, והחפירה הארכיאולוגית במקום החלה ב-2025. מאז חולצו מהאתר אלפי כלי קרמיקה, שהחוקרים מיינו ללא פחות מ-122 צורות וגדלים שונים.
בין הממצאים נמצאו קערות מרק, צלחות להגשת דגים ואגוזים, מגשים וכלי הגשה מסוגים שונים. לדברי שר התרבות והתיירות של טורקיה, מהמט נורי ארסוי, המטען מספק הצצה נדירה לתרבות האירוח והסעודה היוקרתית של התקופה - ובעיקר לרשת המסחר הענפה שחיברה בין ערי מזרח הים התיכון לרומא.

הספינה טבעה - אבל הצלחות כמעט לא נשברו
החלק המפתיע במיוחד הוא מצבם של הכלים. אפשר היה לצפות שמטען של כלי חרס שנקלע לספינה טובעת יהפוך לערימה עצומה של שברים, אבל חלק גדול ממנו שרד במצב טוב באופן יוצא דופן.
הסיבה מסתתרת בשיטת האריזה של הסוחרים הקדומים.
לפני ההפלגה הונחו הכלים בתוך ארגזי עץ, כשביניהם נדחס חומר חרסיתי שנועד למנוע מהם להתחכך ולהישבר במהלך המסע. הארגזים עצמם לא שרדו אלפי שנים מתחת למים, אבל שכבות החומר שבין הכלים העניקו להם הגנה גם כאשר הספינה שקעה.
"כלי האוכל האלה בני 2,100 שנה עולים עכשיו ממעמקי הים התיכון", מסר ארסוי. לדבריו, שיטת האריזה העתיקה אפשרה לממצאים להגיע עד ימינו כשהם נושאים איתם עדות ליכולת הייצור של אנטוליה ולמסחר הימי הקדום.
רוב הצלחות והקערות מיוחסות לאזור העיר העתיקה רוסוס, המזוהה כיום עם אזור ארסוז שבמחוז האטאי בדרום טורקיה. על הספינה נמצאו גם אמפורות שיוצרו ככל הנראה באיים שונים בים האגאי - רמז לכך שהמטען נאסף מכמה מרכזי ייצור לפני שיצא למסעו.
מטבעות שנמצאו באתר ומתוארכים למאה הראשונה לפני הספירה סייעו לתארך את טביעת הספינה. החוקרים מעריכים שהיא הפליגה מרוסוס מערבה, ככל הנראה לכיוון השוק הרומי, לפני שנקלעה לסערה, פגעה באזור רדוד וטבעה.

אפילו קיקרו הזמין כלים כאלה
עדות מסקרנת במיוחד לחשיבותם של כלי החרס מרוסוס נמצאת לא בקרקעית הים אלא במכתב בן יותר מאלפיים שנה.בשנת 50 לפני הספירה כתב המדינאי והנואם הרומי המפורסם מרקוס טוליוס קיקרו לחברו הקרוב אטיקוס והזכיר כלי קרמיקה שהזמין מרוסוס. מבחינת החוקרים, זו עדות לכך שכלי השולחן שיוצרו באזור היו מוכרים ומבוקשים בקרב האליטה הרומית.
אין כמובן טענה שהצלחות שהתגלו בספינה הן הכלים שקיקרו עצמו הזמין. החשיבות היא בחיבור בין שני מקורות מאותה תקופה: מצד אחד תיעוד כתוב שמראה שרומאים עשירים חיפשו את כלי רוסוס, ומהצד השני ספינת מסחר עמוסה באלפי כלים מאותו אזור, שטבעה במהלך מסעה במזרח הים התיכון.
החפירות באתר עדיין נמשכות, בסיוע ארכיאולוגים תת-ימיים ורובוטים הפועלים בעומק. מעבר לערכם של הכלים עצמם, המטען השמור מאפשר לחוקרים לשחזר כיצד נראו שולחנותיהם של העשירים לפני יותר מאלפיים שנה, מה אכלו בכל סוג של כלי ואיך סחורות יוקרתיות נעו בין נמלי הים התיכון.
המשלוח ההוא מעולם לא הגיע ללקוחות שחיכו לו. יותר מ-2,100 שנה לאחר שהספינה שקעה, הארכיאולוגים הם אלה שסוף סוף פותחים את הארגזים.